[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 483: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 112: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/bbcode.php on line 112: preg_replace(): The /e modifier is no longer supported, use preg_replace_callback instead
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/functions.php on line 4688: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at [ROOT]/includes/functions.php:3823)
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/functions.php on line 4690: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at [ROOT]/includes/functions.php:3823)
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/functions.php on line 4691: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at [ROOT]/includes/functions.php:3823)
[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/includes/functions.php on line 4692: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at [ROOT]/includes/functions.php:3823)
אמא"י • צפה בנושא - כיתת יפנית!

אמא"י

ארגון מנגה ואנימה בישראל
עכשיו ג' אפריל 16, 2024 5:29 pm

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]




פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 339 הודעות ]  עבור לעמוד 1, 2, 3, 4, 5 ... 14  הבא
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ה' יוני 26, 2008 6:04 pm 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
konnichiwa minna-san!
מכיוון שסגרו את הפורום הקודם, אני פותחת פה מחדש את כיתת היפנית שלנו.
בינתיים, יש כאן לינק לאשכול הישן:
http://www.anime.org.il/forums/viewtopic.php?id=328&p=1

כשאסיים עם הבחינות בקרוב, אנסה לערוך את כל החומר ולהעלות אותו בצורה מסודרת לאשכול הזה.
ועד אז, mata ne! ~~-/(~.^)

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ה' יוני 26, 2008 6:17 pm 
מנותק

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 1:28 am
הודעות: 78


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 12:29 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:11 pm
הודעות: 872
מיקום: היכן שתיהיה הרבה אופטימיות ושמחה - סביר להניח שתמצאו אותי שם ^^
ebichu sensei anatana no saiko da :mrgreen: ! (במידה ולא אמרתי נכון את המשפט התכוונתי לומר "אביצ'ו סנסאיי את הכי טובה שיש! :mrgreen: )


ואל תדאגי אני גם אשמור את כל החומר שכתבת למקרה שהוא ימחק לפני שתספיקי לשמור אותו! :)

_________________
משפט סיני עתיק אומר כשכאין לך מה להגיד, תמיד תאמר משפט סיני עתיק ^_^.

הרצון להשתלטות עולמית נובע מפאשיסטיות יתרה וסממנים ברורים של פיגור שכלי. (וזה נכוןXD!)

מיאו - כי שימושי לדעת שפות =^^=


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:02 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ו' יוני 27, 2008 8:59 am, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:12 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
בינתיים, הנה כמה לינקים שימושיים שיעזרו לכם ביפנית:

האתר הזה מתמקד בלימוד קאנג'י, אבל הוא גם מסביר על היראגאנה וקאטאקאנה. הקאנג'י מחולקים לפי רמות, כאשר הנמוכה ביותר היא JLPT4, ו- JLPT2 היא הגבוהה ביותר:
http://www.kanjisite.com/

האתר הזה גם נותן לכם לתרגל את ההיראגאנה והקטאקאנה ע"י משחק drag-and-drop שעזר לי מאוד בזמנו.
הנה ההירגאנה:
http://www.csus.edu/indiv/s/sheaa/proje … timer.html
והנה הקטאקאנה:
http://www.csus.edu/indiv/s/sheaa/proje … timer.html
בנוסף, הוא גם מלמד קצת קאנג'י בסיסיים עם סדר הכתיבה הנכונה (שחשובה מאוד בכדי לזכור איך כותבים את הקאנג'י ואיך להצליח למצוא אותם במילון!):
http://www.csus.edu/indiv/s/sheaa/proje … _main.html
באתר הזה יש גם אוצר מילים בסיסי בקטגוריית ה- vocabulary.

גם באתר הזה יש הסבר על קאטאקאנה והיראגאנה (עם סאונד!). אבל היתרון שלו הוא הקטוגוריות המגוונות של אוצר מילים שניתן לשמוע כיצד מבטאים אותן(!):
http://www.languageguide.org/nihongo/

במילון הזה אני אישית משתמשת כל הזמן בשביל ש.ב. וכו'... הוא מתרגם טוב מאנגלית ליפנית (ולהיפך), וקל מאוד לחפש בו קאנג'י (ב- radical lookup שנמצא בקטוגריית kanji שבסרגל העליון):
http://www.tanos.co.uk/jlpt/jwpce/

יש אנשים שמסתדרים יותר דווקא עם המילון הזה, שהוא לא רע:
http://www.csse.monash.edu.au/~jwb/wwwjdic.html

ועוד מילון אחד שהוא טוב בערך כמו האחרים:
http://jisho.org/

ולבסוף יש את Perapera-kun, האח הקטן של Rikai-chan. בדפי אינטרנט לוחצים על הכפתור הימני של העכבר ובוחרים ב- toggle Perapera-kun. אז על כל היראגאנה, קאטאקאנה או קאנג'י שתניחו את העכבר, יופיע חלון קטן שיתרגם באנגלית. אבל, הוא לא מספיק חכם בשביל לקלוט שמדובר בשם, ואז נותן תירגומים מטומטמים. JWPCE, לעומת זאת, כן מזהה שמות. בכל זאת הנה הלינק:
https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/3343

מצאתי לינק חדש ומאוד שימושי, שיש בו הרבה חומר בחינם בתחתית העמוד:
http://www.mlcjapanese.co.jp/Download.htm

והנה כמה לינקים שאנשים אחרים המליצו עליהם (תודה!):
http://www.polarcloud.com/rikaichan/

www.nihongoresources.com

http://www.freedict.com/onldict/jap.html

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:27 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
היראגאנה וקאטאקאנה הם כתבים פונטיים (כלומר כותבים לפי איך שהמילה נשמעת בדיבור). הם גם כתבים מקבילים, כך שיש להם את אותם הצלילים. השוני הוא בצורת האותיות. קאטאקאנה שהיה פעם "כתב גברים" הוא מרובע. ואילו היראגאנה, "כתב הנשים" לשעבר, הוא עגול. בהיראגנה משתמשים בעיקר בשביל מילים ושמות יפניים, ובקאטאקאנה כותבים מילים ושמות מערביים, מילים יפניות (בכדי להדגיש אותן) ואונומאוטופיאות (צלילים שמחקים דברים כמו קולות של חיות, רעשים וכו'...).
בעיקרון, אפשר לכתוב כל דבר בשני סוגי הכתב, ואכן משתמשים בהם הרבה. את רוב המילים ניתן לכתוב בקאנג'י (סימניות סיניות), שגם אותו משלבים בכתב יותר ככל שהכותב הוא אדם מלומד יותר... אז בעצם הכתב היפני משלב את שלושת סוגי הכתבים האלו ביחד, לכן שלושתם הם כתבים יפניים "יומיומיים". ולכן, אין לכם ברירה אלא ללמוד את שלושתם!

ii עושה צליל i ארוך. u או o שבאים אחרי הברות עם צלילי u או o הופכות את הצליל שבא לפניהם לארוך יותר.
ככה ש- U ב- arigatou גורם למילה להישמע כמו arigatoo (עם צליל O ארוך). ו- tooru (של "לחצות") גם נשמע כמו O ארוך. גם a אחרי ka ב- okaasan גורמת לצליל ka ארוך. וכך יש לנו ni ארוך ב- oniisan ו- ne ארוך ב- oneesan.
תשימו לב בבקשה, שיש לפעמים הבדל במשמעות המילה עפ"י אורך הצליל. כמו למשל obasan ("דודה") לעומת obaasan ("סבתא"). או לדוגמא ie ("בית") מול iie ("לא"), וכך גם biru ("בניין") עם biiruu ("בירה").
בנוסף, יש לפעמים עיצור כפול, כמו במילה "ביה"ס" gakkou, אז זה נשמע כמו gak (דגש והפסקה של מיליונית השנייה) ו- kou שנשמע כמו ko ארוך.
Nani ("מה") הופך ל- nan לפני צלילים שמתחילים ב- t, d ו- n. כך גם n נשמע כמו m לפני צלילי p, b ו- m (כמו ב- senpai, שבעצם מבטאים אותו semapi, ו- ganbatte שנשמע כמו gambatte).

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ד' יולי 08, 2009 10:10 am, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:28 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
הדבר הכי בסיסי במפגש עם יפנים הוא Jikoshokai (הצגה עצמית). כלומר, יש סדר מסויים שבו אדם מציג את עצמו בפני אחר בפעם הראשונה שהם נפגשים. זה בדרך כלל הולך ככה:
Hajimemashite. (watashi wa) @#$%& desu. douzo yoroshiku onegai shimasu.
או במילים אחרות:
"פעם ראשונה [שאני פוגש אותך]. (אני) @#$%&. בבקשה תהיה נחמד אלי".
כמובן שהתירגום צולע כי קשה להסביר בדיוק מה זה douzo yoroshiku onegai shimasu.
נתחיל ב- douzo וב- onegai shimasu ששניהם בעצם אומרים "בבקשה".
ב- douzo משתמשים כשמציעים למישהו משהו, כמו לשבת וכו'... ו- onegai shimasu פירושו "אני מבקש [ממך]", ומשתמשים בו כשמבקשים ממישהו טובה.
זוהי צורה יחסית מנומסת ואף רצויה יותר, כי עדיף להיות מנומס ביפן. ניתן לומר את זה באופן פחות מנומס אם מדברים למישהו צעיר או זוטר מכם (אם תמצאו אחד כזה). אפשר לומר douzo yoroshiku או רק yoroshiku. מן הסתם הדוגמא האחרונה היא הכי פחות מנומסת. שימו לב בבקשה שבצורות הפחות מנומסות אין את onegai shimasu!!
אבל עוד צורה פחות פורמלית היא פשוט לומר yoroshiku onegai shimasu. בעיקרון, ככל שמנומסים יותר המשפט מתארך עם ביטויים פורמליים; וככל שמדברים בחופשיות יותר, המשפט מתקצר ומוותרים על חלק ממילות הנימוס. זה פשוט תלוי בסיגנון האישי ובסיטואציה.
מי שרוצה להיות ממש מנומס, יאמר: douzo yoroshiku onegai itashimasu.
itashimasu הוא הצורה הצנועה (כלפי הדובר) של הפועל shimasu, 'לעשות' (suru, בצורתו המילונית).
yoroshiku הוא הטייה של התואר yoroshii שהוא הצורה המכובדת של התואר ii ('טוב'). אז את yoroshiku ניתן לתרגם ל"בטוב".
ב- Hajimemashite מן הסתם נשתמש רק בפגישה הראשונה, כי המשמעות שלו היא "פעם ראשונה" או "מתחילים". אבל שאר הביטויים כשירים גם בסיטואציות אחרות.
הסיבה ששמתי את watashi wa - 'אני' - בסוגריים, היא שיפנים כמעט לא אומרים "אתה" ו"אני". רוב הזמן משמיטים אותם, בעיקר את "אני", ומבינים מתוך הקונטקסט וממילות הנימוס על מי מדברים. בכלל, נושא המשפט ביפנית נעלם הרבה פעמים ופשוט מבינים מהו לפי ההגיון הכללי. במקום לומר "אתה", עדיף לקרוא לבן השיחה שלכם X-san. ביפנית זה נשמע טבעי יותר.

קשה להסביר מה זה wa, בדרך כלל אומרים שהוא מסמן את הנושא העיקרי. אבל לי קל לתרגם אותו בתור am/is/are באנגלית, או בתור "באשר ל...". יש גם את ga שנמצא כמעט באותם מקומות כמו wa, אבל יותר נצמד לנושאים "שוליים", כמו מזג האוויר וחלקי גוף.
לדוגמא:
watashi wa onaka ga itai desu - באשר אלי הבטן כואבת (= כואבת לי הבטן)
kyou wa tenki ga ii desu - באשר להיום, מזג האוויר טוב.

לנו זה קשה להבדיל ביניהם, אבל יפנים מחליפים ביניהם כאשר הם רוצים להדגיש.
watashi wa @#$%& desu.
watashi ga @#$%& desu.
המשפט הראשון טבעי יותר, בעוד שה- ga במשפט השני גורם לו להישמע כמו "אני (ולא אחר)".

לבסוף, מה זה desu? הוא בא רק בסוף המשפט, והוא מסמן לנו שזהו משפט חיובי ומנומס בזמן הווה. לא יבוא פועל עם desu, אלא אם כן מתמשים ב- n או no של נימת הסבר (זאת כל הפונקציה של n ו - no), או בדברים דומים. כלומר:
watashi wa iku desu- לא נכון!
watashi wa iku n desu. / watashi wa iku no desu- נכון!

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ד' יולי 15, 2009 2:05 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:33 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
תארים ביפנית:
יש שתי קבוצות תארים: תארי i ותארי na. תארי i הם כמעט כל התארים שמסתיימים ב- i של היראגאנה. תארי na לא מסתיימים ב- i, כמו למשל "ירוק" שנכתב mi-do-ri (הוא נגמר ב- ri ולא ב- i). אם כל התואר הוא בקאנג'י, אז הוא כנראה תואר na. אבל אם יש לו "זנב" של הירגאנה אחריו (עם i בסוף), אז ניתן לומר בביטחון של 99.9% שזה תואר i. *שני יוצאי דופן ששייכים לקבוצת na למרות שהם מסתיימים ב- i הם "יפה/נקי" kirei ו"מפורסם" yuumei.*
עכשיו, ניקח תואר i, כמו למשל takai ("גבוה"):
biru ga takai desu. - הבניין הוא גבוה.
kore wa) takai biru desu) - [זהו] בניין גבוה.

אבל עם תואר na, כמו "נוח" benri, צריך להוסיף na כשהוא בא לפני שם העצם:
heya ga benri desu. - החדר הוא נוח.
kore wa] benri na heya desu]. - [זהו] חדר נוח.

כשרוצים להשתמש בכמה תארים בבת אחת, צריך להטות את תואר. את ה- i של תארי i הופכים ל- ku ומוסיפים te בסוף. לתארי na מוסיפים de. כל ההבדל הוא שהוספנו להם את "ו-...". לדוגמא:
biru ga kirei de takakute shiroi desu. - הבניין הוא יפה/נקי, גבוה ולבן.
kirei de takakute shiroi biru desu. - [זהו] בניין יפה/נקי, גבוה ולבן.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ד' יולי 15, 2009 2:06 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:33 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
קודם כל, יש לנו את kore ,sore, ו- are. בעברית, לכולם יש את המשמעות של "זה" או "ההוא", והם מתייחסים לחפצים. אבל ביפנית, ההבדל הוא במרחק מהדובר.
כלומר, kore זה העצם שנמצא קרוב אלי, או שאני מחזיקה אותו. לדוגמא:
kore wa pen desu. - זה עט [והעט הזה הוא קרוב אלי].

sore בדרך כלל יותר קרוב לשומע, או רק במקצת מרוחק ממני (אין סרט מדידה בכדי להסביר את המרחק המדוייק). לדוגמא:
Sore wa anata no kaban desu. - זה התיק שלך [שקרוב לשומע, ומרוחק מעט מהדובר].

are זה החפץ שנמצא בקצה השני של החדר, באופק, או נסתר מן העין. לדוגמא:
Are wa biru desu. - זה בניין [שם במרחק].

כדאי לזכור את הנושא הזה שעוזר להבין גם מילים אחרות שמבוססות על a ,so ו- ko.
כמו למשל, koko זה "פה", soko זה "שם" [קצת רחוק ממני] ו- asoko זה שם [במרחק, באופק, בצד השני וכו'...]. לדוגמא:
koko wa gakkou desu. soko wa toshokan desu. asoko wa eigakan desu. - פה זה ביה"ס. שם [קצת רחוק ממני] זו ספרייה. שם [רחוק] זה בית קולנוע.

לבסוף (נכון לעכשיו), יש את kono ,sono ו- ano. הם מתחברים לשמות עצם גם של אנשים וחיות וגם לעצמים דוממים. פירושם הוא "הזה" או "ההוא", ביחס למרחקים שכבר הסברתי מקודם. לדוגמא:
kono neko wa sensei no neko desu. - החתול הזה [פה] הוא החתול של המורה.
sono resutoran wa oishii desu. - המסעדה הזו [קצת רחוק ממני] היא טעימה (מן הסתם, הכוונה היא שהאוכל של המסעדה הוא טעים, ולא הבניין עצמו).
ano hito wa kirei desu. -האיש/ה ההוא/ההיא [שם במרחק] יפה.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:35 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
עכשיו אנחנו כבר יודעים איך להרכיב משפט בסיסי. למשל:
watashi wa] nihonjin desu] - [אני] יפני.
sensei wa se ga takai desu - באשר למורה, הגב (שלו) גבוה [=המורה הוא גבוה].

בשביל לשאול ביפנית, כל מה שצריך לעשות זה להוסיף ka בסוף המשפט, אחרי ה- desu
[anata wa] nihonjin desu ka - האם (אתה) יפני?
sensei wa yasashii hito desu ka - האם המורה הוא אדם נחמד?

אם רוצים לשאול על פרט מסויים (מה, מי, איפה וכו'...), רק צריך להחליף את נושא השאלה במילת שאלה, בתוספת ka בסוף המשפט, כמובן. לדוגמא:
sensei no namae wa Tanaka-san desu - השם של המורה הוא מר טנקה.
sensei no namae wa nan desu ka - מהו שמו של המורה?
כפי שניתן לראות, החלפנו את נושא השאלה (מר טנקה => השם של המורה) במילת השאלה "מה", nani ביפנית.
כאשר nani בא לפני צלילים המתחילים ב- T, D, או N, הוא הופך ל- nan.

gakkou wa eki no soba desu - ביה"ס הוא ליד תחנת הרכבת.
gakkou wa doko desu ka - איפה זה ביה"ס?
אז גם פה החלפנו את נושא השאלה "ליד תחנת הרכבת" במילת השאלה "איפה", doko ביפנית.

לבסוף, נדבר על שלילה. כאשר שוללים ש"ע, ה- desu שבא אחריו הופך ל- dewaarimasen, או ל- jaarimasen. צריך לזכור ש- dewa הוא סגנון כתיבה וניתן להשתמש בו בדיבור מנומס, ואילו ja הוא רק דיבורי (וזה לא מקובל לכתוב איתו מכתבים וכדומה). חלקכם אולי זוכרים את ja מ- ja mata של "נתראה אח"כ".
אז נתחיל במשפט שאלה שנענה עליו בחיוב ובשלילה:
anata wa] amerikajin desu ka] - האם [אתה] אמריקאי?
hai, [watashi wa] amerikajin desu - כן, [אני] אמריקאי.
iie, [watashi wa] amerikajin jaarimasen/dewaarimasen - לא, [אני] לא אמריקאי.

בפעם הלפני אחרונה דיברנו על תארים, וכעת נלמד גם איך שוללים אותם.
בשלילה של תארי ה- i ,i נופל ובמקומו בא ku ולבסוף מוסיפים arimasen. למשל:
ano onna no hito wa utsukushii desu - האישה הזו יפה.
ano onna no hito wa utsukushiku arimasen - האישה הזו לא יפה.

שלילת תארי na היא בסך הכל אותו הדבר כמו שלילת שמות עצם. פשוט מוסיפים dewaarimasen או jaarimasen. לדוגמא:
kono heya wa kirei desu - החדר הזה הוא יפה/נקי.
kono heya wa kirei jaarimasen/dewaarimasen - החדר הזה לא יפה/נקי.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:35 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
עכשיו אנחנו יודעים להרכיב משפט בהווה (ביפנית יש רק זמן הווה-עתיד, ולא שני זמנים נפרדים), בשלילה ובשאלה. היום נלמד איך להטות לזמן עבר.
כשאנחנו רוצים להטות לזמן עבר ש"ע ותארי na, אנחנו רק צריכים להחליף את desu ב- deshita. למשל:
ano hito wa sensei desu - האיש הזה הוא מורה.
ano hito wa sensei deshita - האיש הזה היה מורה.
kono heya wa kirei desu - החדר הזה יפה/נקי.
kono heya wa kirei deshita - החדר הזה היה יפה/נקי.

כשנרצה להטות תארי i לזמן עבר, נשמיט את ה- i ונוסיף katta. אם נרצה להישאר מנומסים, אז נוסיף גם desu בסוף. לדוגמא:
sono kasa wa atarashii desu - המטריה ההיא חדשה.
sono kasa wa atarashikatta desu - המטרייה הזו הייתה חדשה.

עכשיו, מה עם משפט בזמן עבר ובשלילה ביחד? עם ש"ע ותארי na נוסיף deshita אחרי jaarimasen ו- dewaarimasen. למשל:
watashi wa] sensei jaarimasen/dewaarimasen] - [אני] לא מורה.
watashi wa] sensei jaarimasen/dewaarimasen deshita] - [אני] לא הייתי מורה.
kono hito wa yuumei jaarimasen/dewaarimasen - האיש הזה איננו מפורסם
kono hito wa yuumei jaarimasen/dewaarimasen deshita - האיש הזה לא היה מפורסם

וכאשר נשלול תואר i בעבר (או להיפך), נוריד את ה- i, נחליף אותו ב- ku, נוסיף arimasen ובסוף deshita. לדוגמא:
kono biru wa takaku arimasen - הבניין הזה לא גבוה.
kono biru wa takaku arimasen deshita - הבניין הזה לא היה גבוה.

*רק תזכורת קטנה, את התואר ii ("טוב") לא ניתן להטות בכלל (!). אז ניקח את אחיו התאום yoi (אותה המשמעות כמו ii) ונתנהג אליו כמו כל תואר i אחר. למשל:
tenki ga yoi desu - מזג האוויר טוב.   =>   אותו הדבר כמו: tenki ga ii desu
tenki ga yoku arimasen - מזג האוויר לא טוב.
tenki ga yokatta desu - מזג האוויר היה טוב.
tenki ga yoku arimasen deshita - מזג האוויר לא היה טוב.

בטח יש ביניכם כאלו ששואלים עכשיו: "אבל רגע, מה עם להפוך את כל המשפטים האלו לצורת שאלה?". פשוט תוסיפו בסוף, אחרי ה- desu או ה- deshita, את מילת השאלה ka.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:36 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
פעלים ביפנית:
מזהים פועל לפי זה שהוא נגמר בהברה שכוללת צליל u. הפעלים הבאים נכתבים בצורה מילונית, כלומר זה בדיוק כמו שנמצא אותם במילון.
הפעלים ביפנית מתחלקים ל- 3 קבוצות: איצ'ידאן (קבוצה ראשונה), גודאן (קבוצה שנייה) ויוצאי דופן.
באיצ'ידאן, הפעלים מסתיימים ב- ru, ולפניהם תבוא הברה הכוללת i או e (אבל לא הצלילים הללו לבדם בעצמם).
למשל, יש את taberu (לאכול), okiru (להתעורר), miru (לראות) וכו'...

ביוצאי הדופן יש לנו רק שני פעלים בלבד: kuru (לבוא) ו- suru (לעשות).

בגודאן, יש לנו את כל השאר: פעלים שלא נגמרים עם ru (אלא עם הברה אחרת שכוללת u), או שנגמרים עם ru אבל לפני כן יש להם הברה שלא תימצא באיצ'ידאן וכדומה...
לדוגמא: iku (ללכת), yomu (לקרוא), oyogu (לשחות), kaku (לכתוב) וכו'...

יוצא דופן אחד הוא פועל kaeru (לחזור) שלמרות שעפ"י הצורה שלו הוא אמור להיות באיצ'ידאן, הוא בעצם בגודאן.
יש לנו גם שני פעלים דומים שכותבים אותם kiru. זה ששייך לאיצ'ידאן הוא "ללבוש", ואילו זה ששייך לגודאן הוא "לחתוך".

למה אנחנו צריכים שלוש קבוצות שונות? זה כדי שנדע איך להטות אותם! בשיעור הזה נלמד להטות בזמן הווה-עתיד, בצורה מנומסת (כלומר, צורת masu). קודם כל, צריך את הפועל בצורתו המילונית ולזהות לאיזו קבוצה הוא שייך.
באיצ'ידאן, ה- ru שבסוף נופל, ומוסיפים masu בסוף:
לכן, taberu יהפוך ל- tabemasu, ו- miru ישתנה ל- mimasu.
בגודאן, ההברה האחרונה (שכוללת צליל u) הופכת לצליל i, ומוסיפים masu בסוף:
אז iku יהפוך ל- ikimasu, ו- yomu ל- yomimasu, ו- kaku ל- kakimasu, ו- oyogu ל- oyogimasu.

כמו שאמרתי, kaeru הוא בעצם פועל של גודאן, אז יהפוך ל- kaerimasu. (אם הוא היה איצ'ידאן, הוא בטח היה הופך ל- kaemasu).
ו- kiru באיצ'ידאן (של "ללבוש") ישתנה ל- kimasu, בעוד ש- kiru בגודאן (שפירושו "לחתוך") יהפוך ל- kirimasu.

לבסוף, בקבוצת יוצאי הדופן, kuru ("לבוא") הופך ל- kimasu ו- suru ("לעשות") הופך ל- shimasu.

זה אולי נראה קשה, אבל יש רק זמן אחד להווה ולעתיד (אז זה זמן אחד פחות ללמוד), ואין הבדל בין זכר ונקבה, בין חי ודומם (חוץ מבפועל של "יש" או "נמצא"), ובין יחיד ורבים ביפנית. אז גם אין הבדלי הטייה בין הגופים (אני, אתה, הם וכל השאר).
אז בכדי להרכיב משפט עם פועל, צריך נושא (גם אם הוא נעלם), wa או ga (לפי סוג הנושא) וכמובן גם פועל. חוץ במקרים חריגים, שאולי יום אחד נדבר עליהם, פועל לעולם לא בא באותו המשפט עם desu!!. לדוגמא:
watashi wa tabemasu - אני אוכל.
sensei wa ikimasu - המורה הולך.
ano hito-tachi wa kimasu - האנשים ההם באים.

עכשיו נלמד איך להטות פעלים בצורת masu (זמן הווה-עתיד מנומס) לשלילה, עבר ולשלילה בעבר:
בכדי להטות בשלילה, צריך רק להפוך את masu ל- masen:
אז mimasu (לראות) יהפוך ל- mimasen, ו- ikimasu (ללכת) ישתנה ל- ikimasen, כך kimasu (לבוא) יהיה ל- kimasen, ולבסוף shimasu (לעשות) יהפוך ל- shimasen.

בזמן עבר, masu משתנה ל- mashita:
לכן, mimasu יהיה ל- mimashita, וכך ikimasu יהפוך ל- ikimashita, אז kimasu ישתנה ל- kimashita, ולבסוף shimasu יהפוך ל- shimashita.

כשאנחנו רוצים להטות את הפועל לזמן עבר בשלילה, masu יהפוך ל- masen deshita:
ככה, mimasu ישתנה ל- mimasen deshita, אז ikimasu יהיה ל- ikimasen deshita, ו- kimasu יהפוך ל- kimasen deshita, ו- shimasu ל- shimasen deshita.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ד' יולי 15, 2009 2:13 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:39 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
בנוסף, כדאי שגם נכיר את מילות היחס ביפנית:
Wo – זה "את" שמצביע על האובייקט שבמשפט. כמו למשל:
watashi wa) pan wo tabemashita) – [אני] אכלתי את הלחם.
Tanaka-san wa Suzuki-san wo mimasu – מר טנאקה רואה את מר סוזוקי.

E – הוא "ל-" שמצביע על כיוון. לדוגמא:
Sensei wa amerika e ikimasu – המורה הולך לארה"ב.

Ni – מצביע גם על כיוון "ל-", על זמן "ב-" ועל מקום "ב-" (שיש בו מצב כמו לעמוד/לישון/לשכב/לשבת/להיות/להימצא, ולא פעולה כמו ללכת/לאכול/לדבר):
)watashi wa) asa ni okimasu – [אני] מתעורר בבוקר. ("ב-" זמן)
Satou-san wa toukyou ni kaerimasu – מר סאטו חוזר לטוקיו. ("ל-" מקום)
Otoko no ko wa heya ni tachimasu – ילד עומד בחדר. ("במקום").
ni יכול לבוא כמעט עם כל צירוף זמן חוץ מ: היום kyou, מחר ashita ואתמול kinou. כל השאר ניתן להוסיף או להשמיט ni עפ"י הרצון.

De – הוא "ב-" של מקום שבו מתבצעת פעולה:
Hanako-san wa kissaten de kouhii wo nomimasu – גברת האנאקו שותה קפה בבית קפה.
De משמש בתור "ב-(מקום)", אבל גם "באמצעות" או "בגלל":
watashi wa gakkou de benkyou shite imasu - אני לומדת בביה"ס.
nihonjin wa hashi de tabemasu - היפנים אוכלים באמצעות/בעזרת מקלות אכילה.
watashi wa shigoto de pa-ti- e ikimasen - אני לא הולכת למסיבה בגלל העבודה.
sensei wa kaze de gakkou wo yasumimashita - המורה בגלל שפעת נח את ביה"ס (=> "לקח יום חופש מביה"ס").

ya ו- nado אומרים "וכו'... וכדומה" ויכולים לבוא ביחד באותו המשפט. ya בא בין שני שמות עצם ואילו nado בא אחריהם. בסלנג אפשר להחליף את nado ב- nanka. למשל:
haha wa ringo ya banana nado kaimashita - אמא קנתה תפוחים, בננות וכו'...
watashi wa hon nado/nanka yomimasu - אני קוראת ספרים וכדומה.
kono mise ni terebi ya rajio ga arimasu - בחנות הזו יש טלוויזיות, מכשירי רדיו וכו'...
chichi wa atarashii kuruma nado hoshigarimasu - אבא רוצה דברים כמו מכונית חדשה.

To – יכול להיות "ו-" שמחבר רק שמות עצם, או "עם" שגם יכול לבוא עם שמות עצם בלבד:
Tamago to tomato to ringo – ביצה, עגבניה ותפוח.
Yamada-san to Tanaka-san to Yamaguchi-san – מר ימאדה, מר טנאקה ומר יאמאגוצ'י.
[watashi wa] Yoshida-san to resutoran e/ni ikimashita – הלכתי עם מר יושידה למסעדה.

Mo – אומר "גם". הוא מחליף את wo, wa ו- ga. לדוגמא:
Watashi mo kare mo isuraerujin desu – גם אני וגם הוא ישראלים.
Banana mo mikan mo kaimashita – קניתי גם בננות וגם קלמנטינות.

Kara… made – "מ-" מקום/זמן זה kara, ואילו made זה "עד" זמן/מקום:
[watashi wa] kyouto kara oosaka made ikimashita – נסעתי מקיוטו ועד אוסקה
kyou kara ashita made yasumi desu – מהיום ועד מחר זה חופש.

No - אני מבקשת מכם להיזכר בשיעורי אנגלית. כמו ש"המכונית של ג'ון" זה John's car, ככה no מתנהג כמו s'. וכך גם ביפנית המשפט הזה יהיה: Jon no kuruma.
כלומר, הבעלים באים קודם והרכוש (או מה שזה לא יהיה) מגיע אחרי ה- no.
ככה ש"השכן של טוטורו" יהיה Totoro no tonari. בנוסף, לפעמים לפני ה- no יבוא תיאור כמו מקצוע, תפקיד וכו' שמתאר את מה שבא אחרי ה- no. כמו למשל, "השכן טוטורו" יהיה tonari no Totoro.
אבל(!), תשימו לב של- no יש עוד משמעות. כלומר, מכונית יפנית היא בעצם "מכונית של יפן" - Nihon no kuruma.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ו' יוני 27, 2008 12:28 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:40 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
אז התחלנו להכיר את הצורות הבסיסיות של הפעלים, אבל לא עסקנו בצורת שאלה. כמו במשפט שאלה עם desu, גם פה ה- ka בא בסוף המשפט, כלומר אחרי הפועל בצורת masu. רק הערה קטנה, במשפט יפני ישנה גמישות מסויימת, חוץ מהפועל או ה- desu (שבאים תמיד בסוף), ושמילת היחס תמיד באה אחרי המילה שהיא מצביעה עליה:
anata wa) nani wo tabemasu ka) - מה [אתה] אוכל?
anata wa) doko e/ni ikimashita ka) - לאן הלכת?
Sensei wa dare to hanashimasu ka - עם מי המורה מדבר?
Tanaka-san wa) itsu furansu kara kaerimasu ka) - מתי מר טאנאקה יחזור מצרפת?
כשנרצה לענות על השאלות, צריך רק להחליף את מילות השאלה בתשובה. סדר המשפט לא משתנה בין משפט בחיוב, בשלילה ובשאלה (להבדיל מאנגלית).

כשרוצים להציע למישהו לעשות משהו (כמו ללכת לסרט), שואלים בשלילה ולא בחיוב (שעלול להיתפס כמחייב מדי):
isshoni ocha wo nomimasen ka - הלא נשתה ביחד תה?
eiga wo mimasen ka - הלא נראה סרט?

דרך נוספת להציע היא להפוך את masu ל- mashou, שנותנת משמעות של "הבה":
resutoran ni/e ikimashou - הבה נלך למסעדה!
keeki wo tabemashou - הבה נאכל עוגה!

כששואלים עם צורת mashou, ישנה המשמעות שהדובר מציע שהוא בעצמו יעשה משהו. אבל לפעמים גם הצעה לעשות משהו ביחד עם השומע:
(watashi wa) mado wo akemashou ka - שאפתח את החלון?
ie e/ni kaerimasou ka - שנחזור הביתה?

עכשיו, למילות השאלה (nani, doko וכו'...) יש צורה (שהיא לרוב שלילית) עם mo. כלומר:
nanimo = כלום
daremo = אף אחד
dokomo = שום מקום
dokonimo = ל/בשום מקום
itsumo = תמיד (משמעות קצת יוצאת דופן מהאחרות).
כשנשתמש באלו, הפועל בסוף המשפט חייב להיות שלילי, ואי אפשר להדביק אליהם מילות יחס! אבל itsumo נשאר יוצא דופן בגלל שהוא חיובי.

nanimo tabemasen - לא אוכל כלום
daremo kimasen deshita - אף אחד לא בא.
dokonimo ikimasen - לא הולך לשום מקום.
itsumo nemashita - תמיד ישנתי.

אם לוקחים את מילות השאלה ומוסיפים להם ka, הם מקבלים משמעות חדשה:
dareka = מישהו
nanika = משהו
itsuka = מתישהו
dokoka = איפשהו

dareka kimashita ka - מישהו בא? / להבדיל מ: dare ga kimashita ka - מי בא?
nanika tabemashou ka - שנאכל משהו?
itsuka ikimasen ka - הלא נלך מתישהו?

את "אולי נלך לים" אפשר לכתוב בתור שאלה, או בהצעה של "הבה":
umi e/ni ikimasen ka?
umi e/ni ikimashou ka?
אולי אתה מתכוון ל: "לאן נלך?" => doko e/ni ikimashou ka
או שדיברת על "נלך לאנשהו?" => dokoka e/ni ikimashou ka

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:40 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
עכשיו כדאי שנגיע למספרים ביפנית. זה נושא קצת מסובך כי ביפנית יש ספירה סינית וספירה יפנית, ואז גם ישנן ספירות שונות שמחולקות עפ"י סוגי הדברים שאנחנו סופרים.
קודם כל, נתחיל בספירה סינית רגילה שמשתמשים בה כשרוצים לספור לפי סדר (אבל לא לספור דברים!):
Rei/zero - 0
Ichi - 1
Ni - 2
San - 3
shi/yon - 4
Go - 5
Roku - 6
Shichi/nana - 7
Hachi - 8
Kyuu - 9
Juu - 10

עכשיו שמתם לב בוודאי שלספרות 4 ו- 7 יש יותר משם אחד. בספירה כזו זה לא כ"כ משנה, אבל בספירות אחרות לא תמיד יש חופש בחירה...
בכדי לומר מספר דו ספרתי (ומעלה), כמו 35 למשל, אז צריך לומר בעצם שלוש-עשר-חמש. או, בחישוב מהיר: שלוש כפול עשר ועוד חמש שווים ל- 35... לדוגמא:
Juu ichi - 11
Juu ni - 12
Juu san - 13

Ni juu - 20
San juu - 30
Yon juu - 40
Go juu - 50
Roku juu - 60
Nana juu - 70
Hachi juu - 80
Kyuu juu - 90

Hyaku - 100
Ni hyaku - 200
San byaku - 300
Yon hyaku - 400
Go hyaku - 500
Roppyaku - 600
Nana hyaku - 700
Happyaku - 800
Kyuu hyaku - 900

Sen - 1000
Ni sen - 2000
San zen - 3000
Yon sen - 4000
Go sen - 5000
Roku sen - 6000
Nana sen - 7000
Hassen - 8000
Kyuu sen - 9000

Ichi man - 10,000
Ni man - 20,000
San man - 30,000
Yon man - 40,000
Go man - 50,000
Roku man - 60,000
Nana man - 70,000
Hachi man - 80,000
Kyuu man - 90,000

Juu man - 100,000
Hyaku man - 1,000,000
Oku - 100,000,000

בטח אתם שואלים למה צריך מספרים כמו man (בשביל 10,000) ו- oku (בשביל 100,000,000)? ובכן, אין הסבר הגיוני יותר מלבד העובדה שיפנים סופרים אחרת. באותה מידה אין להם מילה ספציפית ל"מיליון", אז הם אומרים 100 man במקום...

כעת ניתן לומר שעות ביפנית, כאשר "שעה" היא ji, לפניה אומרים את מספר השעות ואחריה את הדקות:
Ichi ji - שעה אחת
Ni ji - שעה שתיים
San ji - שעה שלוש
Yo ji - שעה ארבע
Go ji - שעה חמש
Roku ji - שעה שש
Nana/shichi ji - שעה שבע
Hachi ji - שעה שמונה
Ku ji - שעה תשע
Juu ji - שעה עשר
Juu ichi ji - שעה אחת עשרה
Juu ni ji - שעה שתיים עשרה

Roku ji han - שעה שש וחצי

Ippun - דקה אחת
Ni fun - שתי דקות
San pun - שלוש דקות
Yon pun - ארבע דקות
Go fun - חמש דקות
Roppun - שש דקות
Nana fun - שבע דקות
Happun - שמונה דקות
Kyuu fun - תשע דקות
Juuppun - עשר דקות

Ni juuppun - עשרים דקות
San juuppun - שלושים דקות
Yon juuppun - ארבעים דקות
Go juuppun - חמישים דקות
Roku juuppun - שישים דקות

אז עכשיו אנחנו יכולים לומר את השעה. לדוגמא:
ima, san ji juu go fun desu - עכשיו, השעה שלוש ו- 15 דקות.

כעת נדבר על ספירה כללית לדברים, שמשתמשים בספירה יפנית במקרה הזה:
Hitotsu - 1
Futatsu - 2
Mittsu - 3
Yottsu - 4
Itsutsu - 5
Muttsu - 6
Nanatsu - 7
Yattsu - 8
Kokonotsu - 9
Tou - 10

*בספירה הזו לא משתמשים בשביל בני אדם וחיות!*

למדנו לספור דברים, ואמרנו שאי אפשר לספור איתם אנשים וחיות. אז נתחיל בספירת בני אדם:
Hitori - איש אחד
Futari - שני אנשים
Sannin - שלושה אנשים
Yonin - ארבעה אנשים
Gonin - חמישה אנשים
Rokunin - שישה אנשים
Nananin/shichinin - שבעה אנשים
Hachinin - שמונה אנשים
Kyuunin - תשעה אנשים
Juunin - עשרהה אנשים

בטח, הרשימה הזו תזכיר לכם את hitori de ("לבד"), futari kiri ("רק שניים"), או את סרטו של קורוסוואה shichinin no samurai ("שבעת הסמוראים").

הספירה הבאה היא לחיות קטנות, למרות שראיתי פעם כותרת של מנגה שקראו לה "זאב אחד" עם הספירה הזו. המורה שלי בשנה ב' (יאיאמה) אמרה שבביה"ס יסודי הם שרו שיר על כבשים קטנות באחו והשתמשו בספירה הזו, אבל היא אמרה שבתנ"ך ביפנית סופרים כבשים עם tou של ספירת חיות גדולות (בטח היו בגודל של ממותות!).
Ippiki - חיה אחת
Nihiki - שתי חיות
Sanbiki - שלוש חיות
Yonhiki - ארבע חיות
Gohiki - חמש חיות
Roppiki - שש חיות
Nanahiki - שבע חיות
Happiki - שמונה חיות
Kyuuhiki - תשע חיות
Juppiki - עשר חיות

ichitou- חיה ענקית אחת
nitou - שתי חיות ענקיות
santou - שלוש חיות ענקיות
yontou - ארבע חיות ענקיות
gotou - חמש חיות ענקיות
rokutou - שש חיות ענקיות
nanatou - שבע חיות ענקיות
hattou - שמונה חיות ענקיות
kyuutou - תשע חיות ענקיות
juutou - עשר חיות ענקיות

מעכשיו הספירות הן יותר ספציפיות עפ"י איזה סוג חפץ אתם סופרים. אפשר לספור עם hitotsu, futatsu... אבל אנחנו אנשים אינטיליגנטיים שיודעים לספור "כמו שצריך". אז עכשיו יש ספירה לדברים "כרוכים" (כמו ספרים):
issatsu - כרוך אחד
nisatsu - שניים כרוכים
sansatsu - שלושה כרוכים
yonsatsu - ארבעה כרוכים
gosatsu - חמישה כרוכים
rokusatsu - שישה כרוכים
nanasatsu - שבעה כרוכים
hassatsu - שמונה כרוכים
kyuusatsu - תשעה כרוכים
jussatsu - עשרה כרוכים

נתחיל בספירה של חפצים שטוחים ודקים (כמו ניירות, כרטיסים, צלחות וכו'...):
Ichimai - שטוח אחד
Nimai - שני שטוחים
Sanmai - שלושה שטוחים
Yonmai - ארבעה שטוחים
Gomai - חמישה שטוחים
Rokumai - שישה שטוחים
Nanamai - שבעה שטוחים
Hachimai - שמונה שטוחים
Kyuumai - תשעה שטוחים
Juumai - עשרה שטוחים

אח"כ באה ספירה של דברים גליליים וארוכים (סיגריות, בקבוקים, אצבעות, עפרונות וכו'...):
Ippon - גליל אחד
Nihon - שני גלילים
Sanbon - שלושה גלילים
Yonhon - ארבעה גלילים
Gohon - חמישה גלילים
Roppon - שישה גלילים
Nanahon - שבעה גלילים
Happon - שמונה גלילים
Kyuuhon - תשעה גלילים
Juppon - עשרה גלילים

אז באה ספירה של מכונות למיניהן (כולל מחשבים, מכוניות וכו'...):
Ichidai - מכונה אחת
Nidai - שתי מכונות
Sandai - שלוש מכונות
Yondai - ארבע מכונות
Godai - חמש מכונות
Rokudai - שש מכונות
Nanadai - שבע מכונות
Hachidai - שמונה מכונות
Kyuudai - תשע מכונות
Juudai - עשר מכונות

* יש לי דווקא אנקדוטה מעניינת לגבי הספירה הזו. כרגע אני רואה את הדרמה Zettai Kareshi, שבה בחורה בודדה קונה בטעות רובוט שהונדס בכדי להיות המאהב האידיאלי. באחד הפרקים הוא אומר: "נשארנו רק שנינו", והיא עונה לו בכעס: "נשארנו רק אדם אחד ומכונה אחת!". אבל מה שהיא בעצם אמרה ביפנית היה: hitori (כשהתייחסה לעצמה) ו- ichidai (בכדי לתאר אותו).

הספירה האחרונה (בנוגע לחפצים ויצורים חיים [עדיין יש לנו ספירות של זמנים!]), היא של חפצים עגולים וקטנים (לחמניות, תפוחים, קלמנטינות, כדורים קטנים וכו'...). אבל כיום בגלל שהפלאפונים נעשים קטנים יותר ויותר, הם כבר לא נספרים עם dai שראינו מקודם, אלא עם ko שנלמד עכשיו:
Ikko - עגול אחד
Niko - שני עגולים
Sanko - שלושה עגולים
Yonko - ארבעה עגולים
Goko - חמישה עגולים
Rokko - שישה עגולים
Nanako - שבעה עגולים
Hakko - שמונה עגולים
Kyuuko - תשעה עגולים
Jukko - עשרה עגולים

נתחיל ברשימה שהיא לא ממש ספירה, והיא ימי השבוע:
Nichiyoubi - יום ראשון
Getsuyoubi - יום שני
Kayoubi - יום שלישי
Suiyoubi - יום רביעי
Mokuyoubi - יום חמישי
Kinyoubi - יום שישי
Doyoubi יום שבת

* לאלו מכם שלומדים קאנג'י יהיה יותר קל לזכור את ימי השבוע, כי יום ראשון הוא יום שמש, יום שני הוא ירח, יום שלישי הוא אש, רביעי זה מים, חמישי הוא עץ, שישי הוא יום זהב, ושבת זה אדמה.

עכשיו יש לנו את שמות החודשים. פעם החודשים התקיימו בזמנים שונים מחודשי השנה המערביים, אבל בעקבות המודרניזציה של מייג'י התאימו את לוח השנה היפני ללוח המערבי. כך שהחודש הראשון בשנה היפנית הפך לינואר:
Ichigatsu - ינואר
Nigatsu - פברואר
Sangatsu - מרץ
shigatsu - אפריל
Gogatsu - מאי
Rokugatsu - יוני
Shichigatsu - יולי
Hachigatsu - אוגוסט
Kugatsu - ספטמבר
Juugatsu - אוקטובר
Juuichigatsu - נובמבר
juunigatsu - דצמבר

עכשיו בכדי לספור חודשים, ישנה ספירה מיוחדת (מן הסתם אנחנו מצביעים על משך הזמן):
ikkagetsu - חודש אחד
nikagetsu - חודשיים
sankagetsu - שלושה חודשים
yonkagetsu - ארבעה חודשים
gokagetsu - חמישה חודשים
rokkagetsu - שישה חודשים
nanakagetsu - שבעה חודשים
hakkagetsu - שמונה חודשים
kyuukagetsu - תשעה חודשים
jukkagetsu - עשרה חודשים

אח"כ, צריך לדעת את שמות ימי החודש (הראשון ל-, השלושים ואחת ל-, וכו'...). שימו לב ליוצאי הדופן המובלטים:
Tsuitachi - הראשון בחודש
futsuka - השני בחודש
mikka - השלישי בחודש
yokka - הרביעי בחודש
itsuka - החמישי בחודש
muika - השישי בחודש
nanoka - השביעי בחודש
youka - השמיני בחודש
kokonoka - התשיעי בחודש
tooka - העשירי בחודש
juu ichi nichi - ה- 11 בחודש
juu ni nichi - ה- 12 בחודש
juu san nichi - ה- 13 בחודש
juu yokka - ה- 14 בחודש
juu go nichi - ה- 15 בחודש
juu roku nichi - ה- 16 בחודש
juu shichi nichi - ה- 17 בחודש
juu hachi nichi - ה- 18 בחודש
juu ku nichi - ה- 19 בחודש
hatsuka - ה- 20 בחודש
ni juu ichi nichi - ה- 21 בחודש
ni juu ni nichi - ה- 22 בחודש
ni juu san nichi - ה- 23 בחודש
ni juu yokka - ה- 24 בחודש
ni juu go nichi - ה- 25 בחודש
ni juu roku nichi - ה- 26 בחודש
ni juu shichi nichi - ה- 27 בחודש
ni juu hachi nichi - ה- 28 בחודש
ni juu ku nichi - ה- 29 בחודש
san juu nichi - ה- 30 בחודש
san juu ichi nichi - ה- 31 בחודש

בנוסף, כמו שיש ספירת משך הזמן של חודשים יש לגבי ימים. אבל למזלנו כל ההבדל בין זה והרשימה הקודמת הוא השם של היום הראשון:
ichinichi - יום אחד
futsuka - יומיים
mikka - שלושה ימים
yokka - ארבעה ימים
itsuka - חמישה ימים
muika - שישה ימים
nanoka - שבעה ימים
youka - שמונה ימים
kokonoka - תשעה ימים
tooka - עשרה ימים
juu ichi nichi - אחד עשר יום
juu ni nichi - שניים עשר יום
juu san nichi - שלושה עשר יום
juu yokka - ארבעה עשר יום
juu go nichi - חמישה עשר יום
juu roku nichi - שישה עשר יום
juu shichi nichi - שבעה עשר יום
juu hachi nichi - שמונה עשר יום
juu ku nichi - תשעה עשר יום
hatsuka - עשרים יום
ni juu ichi nichi - עשרים ואחד יום
ni juu ni nichi - עשרים ושניים יום
ni juu san nichi - עשרים ושלושה יום
ni juu yokka - עשרים וארבעה יום
ni juu go nichi - עשרים וחמישה יום
ni juu roku nichi - עשרים ושישה יום
ni juu shichi nichi - עשרים ושבעה יום
ni juu hachi nichi - עשרים ושמונה יום
ni juu ku nichi - עשרים ותשעה יום
san juu nichi - שלושים יום
san juu ichi nichi - שלושים ואחד יום

עכשיו יש לנו ספירת משך הזמן של שבועות:
isshuukan - שבוע אחד
nishuukan - שבועיים
sanshuukan - שלושה שבועות
yonshuukan - ארבעה שבועות
goshuukan - חמישה שבועות
rokushuukan - שישה שבועות
nanashuukan - שבעה שבועות
hasshuukan - שמונה שבועות
kyuushuukan - תשעה שבועות
jusshuukan - עשרה שבועות

אח"כ באה ספירת השנים:
ichinen - שנה אחת
ninen - שנתיים
sannen - שלוש שנים
yonen - ארבע שנים
gonen - חמש שנים
rokunen - שש שנים
shichi/nana nen - שבע שנים
hachinen - שמונה שנים
kyuunen - תשע שנים
juunen - עשר שנים

ולבסוף (סוף-סוף! thank God!!) את ספירת הפעמים:
ikkai - פעם אחת
nikai - פעמיים
sankai - שלוש פעמים
yonkai - ארבע פעמים
gokai - חמש פעמים
rokkai - שש פעמים
nanakai - שבע פעמים
hakkai - שמונה פעמים
kyuukai - תשע פעמים
jukkai - עשר פעמים

רק דבר אחד לפני שנסיים את הנושא:
שכחתי לומר שאחרי מספר 10 בספירות הללו סופרים חופשי. כלומר 10,000 (ichiman) יהיה אותו הדבר בכל ספירה, חוץ מזה שמוסיפים לו את הסיומת הספציפית של סוג הספירה. לכן:

ichiman-nin - עשרת אלפים איש
ichiman-hiki - עשרת אלפים חיות
ichiman-ko - עשרת אלפים עגולים
ichiman-mai - עשרת אלפים שטוחים
ichiman-satsu - עשרת אלפים כרוכים
ichiman-hon - עשרת אלפים גליליים
וכו'... וכו'...

אם תזכור את רשימת שיטת הספירה הרגילה שכתבתי, אז ישנם שינויים פונטיים כמו: san-byaku, roppyaku, happyaku, sanzen וכו'...
אני התכוונתי שבחלק מצורות הספירה ישנם מספרים בין 1 ו- 10 שנקראים באופן שונה מצורת הספירה הבסיסית ביותר (זו שבכלל לא סופרת דברים, אלא פשוט מציגה את כל המספרים מ- 0 ועד אינסוף). אז למשל בספירת אנשים יש לנו קריאות חריגות כמו: hitori, futari ו- yonin. אבל אחרי 10 אנחנו נספור לפי שיטת הספירה הבסיסית שהצגתי בפעם הראשונה שפתחתי את הנושא.

אז למדנו את כל הרשימות הנוראיות הללו, אבל מה עושים איתן?
בקשר לשמות של חודשים, ימי החודש וספירת שנים, אפשר כבר לדעת איך לומר תאריכים ביפנית. קודם אומרים את השנה (כאשר 1999 תהיה "אלף תשע מאות תשעים ותשע" בדיוק כמו שאנחנו סופרים בעברית!), אח"כ שם החודש, ולבסוף היום של החודש. לדוגמא:
sen-kyuu-hyaku-hachi-juu-yo-nen juu-ni-gatsu juu-shichi-nichi ni umaremashita - נולדתי ב- 17 לדצמבר 1984     *עכשיו אתם יודעים בת כמה אני!*

להזכירכם, כל ביטוי זמן יכול לבוא עם ni (או בלעדיו), חוץ מ"היום" kyou, "אתמול" kinou, ו"מחר" ashita שאף פעם לא יבואו עם Ni!!!

למדנו גם ספירת שעות ודקות, אז אפשר גם לדעת איך קוראים שעון ביפנית:
hachi ji ni-juuppun desu - [השעה] שמונה ועשרים דקות.
yoji han desu - [השעה] ארבע וחצי.

אבל בכדי לומר באיזה חלק של היום השעה הזו מתרחשת (אני מתכוונת לכך שיש את 6 בבוקר ואת 6 בערב), צריך לומר לפני השעה gozen בשביל שעות היום, ו- gogo בשביל שעות הערב:
gozen roku ji ni okimasu - [אני] מתעוררת בשש בבוקר.
gogo hachi ji ni ie e kaerimasu - [אני] חוזרת הביתה ב- 8 בערב.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:42 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
nagara זה "בזמן ש..." או "תוך כדי", כאשר מה שבא לפני nagara הוא הפעולה הפחות חשובה או עיקרית מבין השניים. למשל: "אני שומעת מוזיקה תוך כדי שאני מכינה שיעורי בית". אז ביפנית זה יהיה:
ongaku wo kikinagara, shukudai wo shimasu
אז קודם יש לנו את "שומעת מוזיקה", nagara, ובסוף "מכינה ש.ב". כי העיקר שמכינים ש.ב, וההאזנה למוזיקה רק מלווה את הפעולה העיקרית שלנו. מן הסתם אנחנו לא עושים ש.ב בתור ליווי למוזיקה.
למתעניינים מבחינה לשונית, בכדי להרכיב פועל עם ה- nagara הזה לוקחים פועל בצורת masu, משמיטים את masu עצמו ומצמידים בסוף הפועל את nagara. אחרי nagara יבוא המשך המשפט, ו- nagara יכול לבוא רק בחלק הראשון של המשפט ולא בסופו.
אז לקחנו את הפועל "לשמוע" kiku, שהוא פועל מקבוצת גודאן, אז בצורת masu הוא הופך ל- kikimasu. מורידים את ה- masu ושמים את nagara אחרי kiki. לבסוף אנו מחזיקים בגאווה את kikinagara ותולים אותו על המקרר למען כולם יראו וייראו.
אז פועל באיצ'ידאן יהיה אותו הדבר. ניקח את taberu, "לאכול", שהופך ל- tabemasu. נוריד את ה- masu ונוסיף nagara אחרי ה- tabe. וקיבלנו את tabenagara.
באשר ליוצאי הדופן שלנו, kuru, "לבוא", יהפוך ל- kinagara. ו- suru, "לעשות", יהיה shinagara.

בטח כמה מכם שואלים למה כתבתי ongaku wo kiku, "שומעת את המוזיקה" במקום "מקשיבה למוזיקה". אז לפועל kiku יש שתי משמעויות:
X wo kiku => זה להקשיב את X".
אבל:
X ni kiku => זה "לשאול ל-X".
מן הסתם לא כל מילות היחס הן אותו הדבר ביפנית ובעברית. אבל לפעמים המשמעות לגמרי משתנה עפ"י מילת היחס שבוחרים...

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ו' יוני 27, 2008 12:29 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:43 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
לפני שאוכלים אומרים itadakimasu, כאשר itadaku היא צורה צנועה של הפועל morau, "לקבל". אז הפירוש הוא "אני מקבל (את האוכל הזה)". בסוף הארוחה, אומרים gochisou sama deshita. ב- gochisou משתמשים בכדי לתאר את זה שבזכות מישהו אחר אכלת. כלומר, הכינו לך או קנו לך את האוכל. sama היא מילה עוד יותר מכובדת ל- san, כלומר מכירים בזה שבזכות אחרים אתה אוכל. ו- deshita שמה את הביטוי בזמן עבר כי כבר סיימת לאכול.
אין מילה ממש ביפנית בשביל "בתיאבון", חוץ מלומר meshi agatte kudasai. יש לנו את meshi agaru שהיא הצורה המכובדת של taberu ("לאכול"), עם kudusai בבקשה. או במילים אחרות, "תאכל בבקשה".
כשיוצאים מהבית (לביה"ס, לעבודה וכו'...), אומרים ittekimasu. קודם יש לנו את itte, שהיא צורת חיבור של הפועל iku ("ללכת") עם kimasu שהיא בעצם צורת masu של הפועל kuru ("לבוא"). הפירוש המילולי הוא "[אני] הולך ובא", אבל ההגיון הוא שאתה תחזור הביתה מכובדת של הפעלים "לבוא" או "ללכת". כלומר: "תלך ותחזור".
כשחוזרים הביתה אומרים tadaima. זוהי צורה מנומסת של ima ("עכשיו"), והפירוש הוא פחות או יותר "עכשיו [חזרתי הביתה]". מי שמקבל את פני החוזר אומר okaerinasai. ה- o היא תוספת של כבוד כי היא מופנת כלפי השומע. kaeri היא בעצם הטייה של kaeru ("לחזור"), ו- nasai יוצאת מהפועל nasaru, הצורה המכובדת של suru, "לעשות". או בקיצור, "חזרת [הביתה]", או "ברוך שובך".
כשנכנסים לבית או משרד של מישהו אחר אומרים ojama shimasu. שוב יש את o של כבוד, את shimasu שהיא צורת masu של suru ("לעשות") ואת jama - "נזק"/"הפרעה". כל הביטוי אומר "[אני] מפריע/עושה נזק [לך]". ביטוי דומה הוא shitsurei shimasu. שוב יש לנו את shimasu, ואילו shitsurei הוא "חוסר נימוס". הפירוש המילולי הוא "[אני מתנהג ב]חוסר נימוס". בשני הפירושים אנחנו מתנצלים שאנחנו מפריעים בזה שנכנסנו לאנשים למרחב הפרטי שלהם. כשעוזבים אומרים ojama shimashita, או shitsurei shimashita. שניהם בעבר כי אנחנו מתנצלים על ההפרעה וחוסר הנימוס שלנו.
כשמגיעים לחנות או מסעדה, נותן השרות (מלצר או מוכר) צריך לומר: irasshaimase!
שוב יש לנו את irassharu שהוא הצורה המכובדת של הפעלים iku ("ללכת") ו- kuru ("לבוא"). אז הביטוי הוא מעין "ברוך הבא" מאוד פורמלי. כשעוזבים את בית העסק, העובד צריך לומר domo arigatou gozaimashita. גם domo וגם arigatou אומרים "תודה", למרות ש- arigatou הוא יותר מנומס. ביחד הם "תודה רבה". עם ה- gozaimasu, הצורה המנומסת של "להיות", זהו ביטוי תודה מאוד פורמלי. gozaimashita הופך את הביטוי לעבר, כלומר מודים על מה שכבר שנעשה. בקיצור, מודים לך על שבחרת להיכנס לחנות או למסעדה שלהם.

san זה כמו "מר/גברת", ומשתמשים בו לאנשים במעמד שלך או גבוה ממך, או פשוט לאנשים שלא מכירים כ"כ טוב. רק בני משפחה, חברים ואנשים זוטרים ממך יכולים לקבל כינויי חיבה. לכן אפשר לומר okaachan במקום okaasan וכו'...
אבל (!), רק בגלל שמישהו קורא לך chan (או כל כינויי אחר), זה לא אומר שבהכרח מותר לך לכנות אותו בכינוי אחר חוץ מ- san.
נתחיל בזה שישנם כל מיני תארים ביפנית שמדביקים לאנשים, לרוב בשילוב עם השם שלהם.
כל עוד מדובר במישהו שלא כ"כ מכירים, ז"א לא חבר קרוב או קרוב משפחה, אז משתמשים בשם המשפחה וב- san. גם אם מכירים מישהו ברמה קצת יותר ידידותית, עדיין משתמשים ב- san בשילוב עם השם הפרטי. בסיטואציות שלא דורשות נימוס, כמו בין חברים לכיתה או אנשים זוטרים ממך, אפשר לקרוא רק בשם משפחה בלי san. כנראה שלוקח זמן עד שגם נפטרים מה- san ומשם המשפחה ביחד.

לאנשים צעירים/זוטרים ממך (כמו ילדים קטנים) וחברים ממש קרובים, אז מוסיפים בדרך כלל chan לבנות ו- kun לבנים (למרות שישנם יוצאי דופן). בדרך כלל בנות משתמשות בכינויי חיבה כאלו לחברות ולחברים/ידידים שלהם. בנים גם קוראים לחברות/ידידות שלהם בכינויי חיבה, אבל כמעט לא ראיתי בן שמכנה את החבר שלו chan. רק kun, וזה גם יותר רואים כשמורה מכנה את התלמיד שלו, או כשקולגה בכיר קורא לזוטר שלו. איכשהו אני לא שומעת גברים יפנים במציאות קוראים לחברים שלהם kun או chan. 

עוד כינויי חיבה כזה הוא tan, אני כמעט לא שמעתי עליו. רק ראיתי אותו במאנגה כאשר חבר וחברה (בהקשר הרומנטי) קראו אחד לשנייה tan. נזכרתי גם שהייתה הרוצחת המפורסמת שזכתה באינטרנט לכינויי Navada-tan. אגב, בחנוכון בחורה אחת עשתה קוספליי שלה (עם סכין יפנית ענקית מקרטון).

כאשר מדובר במישהו בכיר ממך (בביה"ס, בחוג, בעבודה וכו'...), קוראים לו senpai. אבל אפילו שהמילה "זוטר" היא kohai, אף פעם לא ראיתי שמשתמשים בה בתור כינוי. כאשר מדובר באדם ממש חשוב, מכנים אותו sama. דווקא יותר רואים את זה בבתי עסק, כאשר צוות העובדים מכנה את הלקוח okyaku-sama, או "לקוח נכבד".
יש גם את goshujin-sama ו- danna-sama שפירושם "אדון נכבד". באנימה יש בנות שקוראות ככה לבעל שלהם, אבל לפי T-סאן, אף אישה שפוייה במציאות לא תאמר דברים כאלו.

רופאים, עורכי דין, מורים ואומנים/סופרים, שהם אנשים חשובים, מכנים אותם sensei. גם אם לא נמצאים איתם בקשר מסויים, צריך להשתמש בכינויי הזה כאשר יודעים שהם שייכים למעמד כזה. בסרטים על סמוראים, כמו kenshin, קוראים לאדם מכובד בשם dono בשילוב עם השם. ככל הנראה, המשמעות היא תואר של כבוד כמו sama.

יש גם את ojousan/ojouchan/ojousama, שמשתמשים בהם לכנות עלמה צעירה, לרוב עשירה. משהו כמו מאנדמואזל בצרפתית. בסרטי יאקוזה, אנשי הקבוצה מכנים כך את בתו של הבוס. המקביל הגברי לתואר הזה הוא bouchan/bouchama. אבל שני הכינויים הללו יכולים להיחשב קצת מזלזלים, כי הם מרמזים שאנשים כאלו הם מפונקים ועשירים. כמו "ילדי שמנת" ו"פרינססה" אצלנו.

יש עוד כינויים לכל מיני דרגות של בוסים בתאגידים ואיך קוראים למנהל הביה"ס, לסגן ולמורה המחנך. אבל בגלל שאני לא כ"כ מכירה אותם, אני לא אנסה להסביר...

ישנן כמה מילים ל"אני" ו"אתה" לפי הנימוס וסגנון הדיבור. אז (לגבי ה"אני" השונים):
watashi - "אני" רגיל ומנומס לשני המינים
watakushi - "אני" מאוד פורמלי ומנומס לשני המינים
boku - "אני" פחות מנומס לבנים (סגנון יותר חופשי)
ore - "אני" לגברים שנחשב למאוד גס ומזלזל כלפי אחרים.
atashi - "אני" של בנות (המקבילה הנשית של boku מבחינתי לפחות)
atakushi - הגירסא הפורמלית של atashi
washi - "אני" של גברים זקנים
sessha - "אני" צנוע שהיה בשימוש בידי הסמוראים
ובטח יש עוד שבכלל לא שמעתי עליהם...

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ג' יולי 29, 2008 8:26 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:49 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
תשובות לשאלות שונות:

ze (וגם zo) לא קשורים כ"כ להטיות פעלים. שניהם בשימוש ע"י גברים (בדרך כלל, כאלו שקוראים לעצמם ore), וגורמים לדיבור להישמע קשוח ולא מנומס. ze ו- zo פשוט מעניקים את טון הגבר-גבר הזה, ואולי גם מדגישים את הנאמר כמו מעין שלושה סימני קריאה. נשים אומרות wa בתור סימן קריאה נשי של הדגשת רגש, שהוא בדרך כלל חיובי (עד כמה שאני הבנתי). הכי ניטרלי מבחינת נימוס ומין הוא yo. כל הצורות הללו באות בסופו של המשפט, אחרי הפועל או ה- desu (למרות שגברברים קשוחים שמשתמשים ב- ze וב- zo יאמרו da, ולא desu שהוא מנומס). לא ממש הסבירו לי אם יש חוקיות בשלושת הסגנונות הללו. אני יודעת לפחות ש- wa נשי יכול לבוא לפני yo, כי שמעתי כבר התבטאויות בסגנון: ii wa yo! ("טוב!" נלהב שכזה).
אז במקום ikimasu, יאמר הגברבר iku ze. ובמקום watashi desu הוא יאמר ore da zo.

kirei זה גם "נקי" וגם "יפה", ו- utsukushii זה גם "יפה". אני לא יודעת אם אחד יותר יפה מהשני, אבל את שניהם ניתן לומר על בני אדם, חפצים ושאר ירקות. kirei נועד לתאר את יופיים של דברים בהירים ונקיים, ואילו utsukushii נועד לתאר את יופיים של דברים קטנים וחמודים. היום, kirei הוא יותר מדובר, ו- utsukushii הוא יותר שכיח בספרות.

ja ,ja ne ,ja mata וכל השאר אומרים משהו בסגנון של "להתראות" או "נתראה אח"כ". משתמשים באלו יותר, כי sayounara אומרים בד"כ כשנפרדים לזמן ממושך או אפילו לנצח.

gambaru זה כמו "בהצלחה", אבל הפירוש הוא בעצם "להתאמץ". כנראה שביפן לא מאמינים במזל, אלא בעבודה קשה. לפי הצורה שלו אפשר לראות שזהו פועל godan. אז בהווה הוא יהיה gambarimasu, ובציווי מנומס ישתנה ל- gambatte, או בציווי גס ל- gambare. בצורת "הבה נעשה" מנומסת יהפוך ל- gambarimashou, ובצורת "הבה" גסה יהיה ל- gambarou.

יש ביפנית כמה רמות נימוס. otousan אני אומר לאבא שלי בנוכחות המשפחה בלבד, בכדי לכבד אותו. כאשר אני מדברת עם מישהו שאינו בן משפחה, אומר chichi על אבא שלי, ו- otousan על האבא של הדובר. כשאומרים oyaji, מתכוונים רק לאבא שלי. otousan זה הכי מנומס, ו- chichi זה מאוד צנוע. כלומר, אני מצניעה את משפחתי בפני אנשים אחרים, ומכבדת את משפחתם כאשר אני קוראת לאבא שלי chichi ולאבא של אחרים otousan. ואילו oyaji זה כמו לומר "הזקן שלי", שזה לא כ"כ יפה לומר על אבא. אם כבר, רק גבר יאמר oyaji.
כבר הסברתי לפני כמה שבועות ש- ii זה i ארוך, ou/oo זה o ארוך, ועיצור כפול (כמו kk ב- gakkou, "ביה"ס") זה דגש. ביפנית אין ממש הטעמה, כמו מלעיל או מלרע אצלנו. אז צריך לומר את כל ההברות באופן שווה, אחרת זה נשמע מוזר... בקשר ל- arigatou, אני מקווה שעכשיו את רואה שהוא כבר ארוך, כי ה- u מאריך את ה- to. גם n היא עיצור סגור, ומחלק את המילה. למשל, "שלום" יהיה kon-ni-chi-wa. ו- kannazuki יהיה kan-na-zu-ki. פשוט צריך להבדיל בין n הסגור לבין שאר ההברות.
"חמוד" זה kawaii, ואילו "מפחיד" זה kowai. אם תשימי לב, "חמוד" מתחיל ב- ka ויש לו ii כפול, לעומת "מפחיד" שמתחיל ב- ko ויש לו רק i אחד. ככה זה "חמוד" בהיראגאנה: かわいい, וכך בקאנג'י: 可愛い. ו"מפחיד" נכתב כך בהיראגאנה: こわい, וככה בקאנג'י: 怖い. גם תראי שבהיראגאנה, ka ו- ko הן שתי אותיות שונות.

טוב חברים, בקשר לדילמה השערורייתית של aoi נגד midori. דיברתי עם T-סאן היום והוא הסביר שב- aoi משתמשים על דברים ירוקים כשרוצים להדגיש שהם (צמחים, ירקות וכדומה) עדיין צעירים ו"חסרי צבע" (אלו היו מילותיו המדוייקות). ליוויתי אותו לקניות בסופר והוא אמר שגם הבננות הירוקות-בהירות וגם האבוקדו הירוק-כהה הם aoi, מכיוון שהם עדיין בוסר. אני מקווה שעכשיו זה קצת יותר ברור!

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ו' יוני 27, 2008 9:08 am, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:53 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
קודם כל, צריך לדעת שבשביל לומר "יש" או "נמצא" ביפנית, חייבים להגדיר האם הוא חי (אדם או חיה) או חפץ דומם. אם הוא חי אז המילה היא iru. אבל אם הוא דומם, נשתמש ב- aru. רק הערה קטנה: iru הוא איצ'ידאן (יהפוך ל- imasu) ו- aru הוא גודאן (שישתנה ל- arimasu). לדוגמא:
heya ni hito ga imasu - בחדר יש/נמצא איש.
ie ni inu mo neko mo imasu - בבית יש גם כלב וגם חתול.
koko ni tsukue ga arimasu - פה יש שולחן-כתיבה.

אבל במקרה חריג שאדם אחד שייך לאחר (כמו קשר משפחתי), אז נשתמש דווקא ב- aru. למשל:
watashi wa imouto ga arimasu - באשר אלי, יש אחות קטנה [= יש לי אחות קטנה].

בגלל שאנחנו יודעים לספור, אז אפשר גם לומר כמה יש לנו מכל דבר. רק תשימו לב בבקשה שביפנית אין ממש הבדלה בין יחיד ורבים. רק אם מביאים מספר, או מוסיפים לש"ע tachi~ (בכדי להפוך אותו לצורת רבים), ניתן לדעת אם מדובר ביחיד או ברבים. עכשיו, אפשר לחבר את צורת הספירה לפני ש"ע עם no, או אחרי ה- wa או ga. לדוגמא:
shichi-nin no samurai ga imashita = samurai ga shichi-nin imashita - היו שבעה סמוראים.
hitori no sensei desu = sensei wa hitori desu - מורה יחיד/אחד.
sanbon no bi-ru- bin ga arimasu = bi-ru- bin ga sanbon arimasu - ישנם שלושה בקבוקי בירה.

בכדי לבקש משהו ביפנית צריך לומר את ש"ע המבוקש, המילה "את" ו"בבקשה" בסוף (כמה מפתיע!):
ringo wo kudasai - [תן לי] את התפוח בבקשה = [תן לי] תפוח בבקשה

במשפט כזה, צורת הספירה תבוא לפני הש"ע עם no, או אחרי ה- wo. למשל:
ikko no ringo wo kudasai = ringo wo ikko kudasai - [תן לי] תפוח אחד בבקשה.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:53 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
אוקי, אני חושבת שהגיע הזמן להשאיר את צורות הספירה מאחורינו לזמן מה ולעבור לנושא חדש.
ישנן שתי דרכים לומר "אני רוצה..." ביפנית. אבל צריך להחליט אם רוצים אובייקט, או שרוצים לעשות משהו.
אם באובייקט חשקה נפשנו, אחריו יבואו ga ו- hoshii ("רצוי", בתירגום חופשי, שהוא תואר i). אבל, wo ("את") לעולם לא יבוא עם hoshii. לדוגמא:
watashi wa kuruma ga hoshii desu - באשר אלי מכונית היא רצויה [= אני רוצה מכונית].
anata wa tomodachi ga hoshikatta desu - באשר לך חבר היה רצוי [= רצית חבר].

לעומת זאת, אם זה "רוצה לעשות", יש להטות את הפועל. הפעלים בצורה הזו יתפקדו כמו תארי i.
פעלי קבוצת איצ'ידאן יאבדו את ה- ru שבסופם ויקבלו tai. למשל:
miru יהפוך ל- mitai ("רוצה לראות") וכו'... לדוגמא:
watashi wa ke-ki wo tabetai desu - אני רוצה לאכול עוגה.
watashi wa kimono wo kitakatta desu - רציתי ללבוש קימונו.
(תארי i בעבר מאבדים את ה- i ומקבלים katta במקום).
anata wa okitaku arimasen - לא רוצה להתעורר.
(תארי i בשלילה מאבדים את ה- i ומקבלים Ku ואז arimasen).

תארי גודאן, כמו בצורת masu, ישנו את הצליל האחרון שלהם מצליל u ל- i ויקבלו tai. לכן:
kaku ישתנה ל- kakitai ("רוצה לכתוב") וכדומה... למשל:
watashi wa ie e/ni kaeritai desu - אני רוצה לחזור הביתה.
watashi wa hon wo yomitakatta desu - רציתי לקרוא את הספר.
anata wa sake wo nomitaku arimasen deshita - לא רצית לשתות סאקה.

לבסוף, יוצאי הדופן הם suru שהופך ל- shitai ו- kuru שהופך ל- Kitai.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:54 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
עכשיו אני רוצה להסביר צורה דיקדוקית קצת יותר מסובכת, שקוראים לה צורת te. יש לה כמה שימושים: חיבור בין פעלים, מצב, או פעולה שמתמשכת זמן מסויים (להבדיל מפעולה מהירה ורגעית).
פעלי איצ'ידאן מחליפים את ה- ru שבסוף ל- te. למשל:
taberu יהיה tabete, ו- miru יהפוך ל- mite.
בפעלים יוצאי הדופן, suru יהפוך ל- shite, ו- kuru ל- kite.
אבל גודאן זה קצת יותר מסובך...
פעלים שנגמרים ב- ku, יחליפו אותו ב- ite. אז kaku ישתנה ל- kaite, ו- kiku ל- kiite. אבל iku יהפוך ל- itte.
פעלים שנגמרים ב- gu, יקבלו סיומת ide. לכן oyogu יהפוך ל- oyoide.
פעלים שנגמרים ב- bu, mu יהפכו ל- nde. אז nomu יהיה ל- nonde, ו- yomu ל- yonde.
פעלים שנגמרים ב- su יסתיימו ב- shite. כך ש- hanasu יהפוך ל- hanashite.
פעלים שנגמרים ב- u, ru, tsu יפכו ל- tte. אז kaeru יהיה kaette, ו- au ל- atte, ו- matsu ישתנה ל- matte.
אז שימוש ראשון הוא לחבר בין בפעלים שמתבצעים ברצף. למשל:
asa ni okite, asa gohan wo tabete, fuku wo kite, gakkou ni ikimasu - בבוקר אני קם, אוכל ארוחת בוקר, לובש בגדים, והולך לביה"ס.

ישנם כמה פעלים ביפנית שהם מצב, ולכן באופן טבעי הם לא יהיו בצורת masu, אלא בצורת te+iru. אתם בטח זוכרים את iru מהשיעור הקודם ("יש" או "נמצא" ליצורים חיים). הפעלים הם sumu ("לגור"), oboeru ("לזכור"), ו- shiru ("לדעת" או "להכיר [מישהו]"). לדוגמא:
watashi wa erusaremu ni sunde imasu - אני גר בירושלים
anata wa Yamada-sensei wo shitte imasu ka - האם אתה מכיר את המורה ימאדה?
Sachiko-san wa watashi no koto wo oboete imasu ka - האם סאציקו-סאן זוכרת אותי?

ה- no koto אומר "לגבי" או "בקשר ל" לש"ע שבא לפניו. זה מאוד טבעי ביפנית. כמו למשל:
jitsuwa, [watashi wa] Hanako-chan no koto ga zutto suki deshita - למען האמת, [אני] תמיד אהבתי את האנאקו-צ'אן.
ima, [watashi wa] sensei no koto wo shimpai shite imasu - עכשיו [אני] מודאגת לגבי המורה (= עכשיו [אני] דואגת למורה).

ישנם הבדלים משמעותיים לפעמים אם משתמשים בצורת te+iru או רק masu. הדוגמא ברורה בפועל "להתחתן"/"להיות נשוי": kekkon suru ("לעשות חתונה" בתירגום חופשי, אגב יש לא מעט פעלים שכוללים ש"ע עם suru!). למשל:
watashi wa kekkon shite imasu - אני נשואה. (מצב)
Tanaka-san wa ashita kekkon shimasu - מר טנאקה מחר יתחתן.

לבסוף, ישנו שימוש של פעולה מתמשכת עם te+iru. לדוגמא:
watashi wa Yoshida-san wo matte imashita - אני חיכיתי למר יושידה (במשך זמן רב).

השימוש העיקרי של צורת te: ציווי. העדפתי לתרגם את המשפטים הבאים לציווי בשביל גוף שני יחיד מטעמי נוחות. אבל מילות הציווי האלו מתאימות לכל הגופים. לדוגמא:
okite  - תתעורר.
matte - תחכה.
Koko ni kite - תבוא לכאן.
sore wo mite - תראה את זה.

הציווי הזה הופך למנומס אם מוסיפים לו את kudasai (בבקשה). למשל:
tatte kudasai - תעמוד בבקשה.
gakkou ni itte kudasai - תלך לביה"ס בבקשה.
yamete kudasai - תפסיק בבקשה.
kiite kudasai - תקשיב בבקשה.

למדנו לא ממזמן את hoshii. כשכותבים te+hoshii, בעצם מתכוונים שנושא המשפט רוצה שמישהו אחר יעשה משהו. לדוגמא:
watashi wa sensei ni kono ke-ki wo tabete hoshii desu - אני רוצה שהמורה יאכל את העוגה הזו.
watashi wa tanaka-san ni heya wo dete hoshii desu - אני רוצה שטאנקה-סאן ייצא מהחדר.

אם תשימו לב, תיקנתי את הדוגמאות בשיעור על צורות רצון, כי עשיתי שגיאה. ביפנית אפשר לומר שמישהו רוצה או מרגיש רק אם זה גוף ראשון (אני/אנחנו) או גוף שני (את/אתה/אתם). כשרוצים לדבר על רגשות של מישהו בגוף שלישי (הוא/היא/הם), צריך להשתמש בצורת garu!

אם יש לנו תואר i (כמו: tai, hoshii, ureshii, samishii וכו'...), אז ה- i יורד ומוסיפים garu. בצורת masu, זה יהפוך ל- garimasu. לדוגמא:
okaasan wa kimono wo kita garimasu - אמא רוצה ללבוש קימונו. kiru => kitai => kitagaru     
otouto wa inu ga kowa garimashita - אחי הקטן פחד מכלבים.            kowai => kowagaru
sensei wa kuruma ga hoshi garimasen - המורה לא רוצה מכונית.       hoshii => hoshi garu
Yamada san wa itsumo samu garimasu - לימאדה-סאן תמיד קר.        samui => samu garu

אם מדובר בתואר na, אז רק מוסיפים garu בסוף. למשל:
Kachou wa iya garimasu - לבוס נמאס/לא נעים.
Okaasan wa mendou garimashita  - אמא מוטרדת.

נתחיל ב- te+iku/te+kuru. קודם כל צריך להבין ש- iku ("ללכת") פירושו להתרחק מהמקום שבו נמצא הדובר, ואילו kuru ("לבוא") מראה שמתקרבים למקום של הדובר. לדוגמא:
watashi wa gakkou ni/e ikimashita - הלכתי לביה"ס [כלומר: אני לא בביה"ס עכשיו]
watashi wa gakkou ni/e kimashita - באתי לביה"ס [כלומר: אני עכשיו בביה"ס]

אז כשמחברים אותם עם צורת te, יחד עם פעלי תנועה (לרוץ, לקפוץ, לצאת, להיכנס, ללכת וכו'...), יודעים אם הם מתקרבים או מתרחקים מהדובר:
oniisan wa hashitte kimasu - אחי הגדול רץ [לכיוון שלי]
uma wa aruite ikimasu - הסוס הולך [ומתרחק ממני]
tsuyoi kaze ga fuite kimashita  - רוח חזקה נשבה [לכיוון שלי]
sakana wa oyoide ikimashita - הדג שחה [והתרחק ממני]

אבל כשפעלים שלא קשורים לתנועה מתחברים לצורה הזו, יש משמעות שהדבר נעשה בהדרגה:
Maruko no haha wa shakkin wo kaeshite kimashita - אמא של מרקו החזירה (= שילמה) בהדרגה את החוב.
kodomo no kazu ga fuete ikimashita - מספר הילדים עלה בהדרגה.

כשמוסיפים לצורת te את הפועל oku ("להניח", "לשים"), מקבלים את המשמעות של "לעשות מראש":
watashi wa kaimono wo shite okimasu - אני עושה את הקניות מראש
watashi wa Tanaka-san no denwa bangou wo kaite okimashita - אני כתבתי/רשמתי מראש את מספר הטלפון של מר טנאקה

כשבא shimau עם צורת te מקבלים כמה פירושים אפשריים (עפ"י הסיטואציה) - "למרבה הצער", "בלי כוונה" או "עד הסוף". הרבה פעמים יותר ממשמעות אחת מתאימה למשפט. למשל:
watashi wa ke-ki wo tabete shimaimashita - אכלתי את העוגה עד הסוף/למרבה הצער/בלי כוונה
akachan wa naite shimaimasu - התינוק בוכה למרבה הצער
watashi wa hon wo yonde shimaimashita  - אני קראתי את הספר עד הסוף [כלומר: סיימתי לקרוא את הספר]
haha wa saifu wo ie de wasurete shimaimashita - אמא שכחה את הארנק בבית בלי כוונה/למרבה הצער

ישנם כמה שימושים נוספים לצורת te, בעיקר כשהיא באה עם פעלי iku ו- kuru. כלומר, אפשר להראות רצף פעולות והכיוון שלהם. למשל:
watashi wa ke-ki wo katte kimasu - אני אקנה עוגה ואבוא [כלומר: אני אקנה עוגה בדרך לכאן]
Suzuki-san wa kasa wo motte ikimashita - סוזוקי-סאן הלך עם מטרייה [כלומר: הוא לקח את המטרייה והלך]
watashi wa toire e/ni itte kimasu - אני הולך לשירותים ובא [כלומר: אני אלך לשירותים ואחזור לפה]

כשאדם לובש משהו - או במילים אחרות, כשהוא לבוש ברגע הנתון - אז צריך להשתמש בפועל של הלבישה עם te imasu. ז"א שלהיות לבוש זה מצב. במקרה של יפנית, אני לא חושבת שישנם כ"כ הרבה פעלים ל"ללבוש" ו"לפשוט" כמו בעברית, אבל עדיין לא מעט כמו אנגלית.

בגדים "עליונים" כמו חולצות, ז'קטים, גופיות, מעילים, שמלות וגם בגדים שהם סט כמו חליפות, קימונו ובגדי-ים לובשים עם פועל kiru ומתפשטים עם nugu.
בגדים "תחתונים" כמו מכנסיים, חצאיות, נעליים, גרביים ותחתונים לובשים עם haku ומורידים עם nugu.
כובעים חובשים עם kaburu ומורידים עם nugu או toru.
צעיפים למיניהם כורכים עם maku ומסירים עם toru.
מרכיבים משקפיים (משקפי ראייה ומשקפי שמש) ומכפתרים כפתורים עם kakeru, ומורידים עם hazusu או toru.
שעונים, תכשיטים, עניבות, חגורות, סינרים ואובי לובשים עם shimeru או suru ומסירים עם hazusu או toru.
לדוגמא:
watashi wa shatsu wo kite imasu - אני לובש חולצה
Yuuko-chan wa sukaato wo haite imasu - יוקו-צ'אן לובשת חצאית
sensei wa megane wo kakete imasu - המורה מרכיב משקפיים
otousan wa boushi wo kabute imasu - אבא חובש כובע
nihonjin wa ie ni haitte kutsu wo nuide imasu - היפנים נכנסים הביתה ומורידים נעליים [=> הם מורידים נעליים כשהם נכנסים הביתה]

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ו' יוני 27, 2008 12:00 pm, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:55 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
אז למדנו כל מיני דברים בצורת te, ומגיעים לאחד הנושאים היותר מעניינים של הדיקדוק היפני (מבחינתי לפחות). אני מדברת על הפעלים "לתת" ו"לקבל". ביפנית זה קצת מאתגר כי אין רק מילה אחת לכל אחד משניהם. המילים משתנות עפ"י היחסים בין הדמויות. צריך להבין קודם כל שהחיים ביפן מסודרים במעגלים. יש מעגלים "פנימיים" (בית, משפחה, עבודה, קבוצה/נבחרת וכו'...), ומולם יש מעגלים "חיצוניים" (אנשים שהם לא חלק מהמשפחה, הבוס בעבודה, לקוח, ואנשים שלא מכירים במיוחד באופן כללי).
למשל, ישנם יחסים שווים (פחות או יותר) בין חברים, אחים, קולגות ובני זוג. לכן הפעלים יהיו נטרליים, ageru בשביל "לתת" ו- morau בשביל "לקבל". לדוגמא:
otousan wa okaasan ni purezento wo agemashita - אבא נתן לאמא מתנה.
okaasan wa otousan ni purezento wo moraimashita - אמא קיבלה מאבא מתנה.
watashi wa tomodachi ni ke-ki wo agemashita - נתתי עוגה לחבר.

כשמישהו (גם במשפחה וגם ממעגלי החוץ) נותן לי או מישהו מהחוץ נותן למשפחה/קבוצה/עבודה שלי משהו, הפועל "לתת" פה יהיה kureru. למשל:
okaasan wa watashi ni tokei wo kuremashita - אמא נתנה לי שעון.
tonari-san wa otousan ni osake wo kuremashita - השכן נתן לאבא סאקה.

כשמישהו נותן משהו למישהו ממעמד נמוך (צעירים, זוטרים, ילדים וחיות) משלו אפשר "לתת" עם yaru, אבל לא חייבים להשתמש בזה. לדוגמא:
yasashii obaachan wa tori ni esa wo yarimashita - סבתא הנחמדה נתנה אוכל לציפור.

כאשר מוערב בסיפור אדם ממעמד גבוה (הבוס, לקוח, מורה, איש מבוגר, מנכ"ל וכו'...), כל המילים משתנות.
kureru ("לתת" - לי או למעגל הפנימי שלי) הופך ל- kudasaru, ו- ageru ("לתת" לאנשים במעמד שווה) הופך ל- sashiageru, ואילו morau ("לקבל") הופך ל- itadaku, שהוא פועל המצניע את הדובר/הקבוצה שלו ("קיבלתי בהכנעה"... או משהו בסיגנון). שני הפעלים האחרים מכבדים את האדם האחר (מהמעמד הגבוה). למשל:
sensei wa watashi ni hon wo kudasaimashita - המורה נתן לי ספר.
Okaasan wa sachou ni chokore-to wo sashiagemashita - אמא נתנה שוקולד לבוס.
Otousan wa okyaku-san ni konsa-to no chiketto wo itadakimashita - אבא קיבל (בצניעות) כרטיס קונצרט מהלקוח.

עכשיו, זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נראה, כי תמיד צריך להתחשב באדם ששומע את הסיפור. אם אבא קיבל מתנה מהבוס, כמעט בכל מקרה נדבר על הבוס כאדם מכובד, כך שאבא קיבל עם itadaku והבוס נתן לו עם kudasaru. אבל(!), אם היה מקרה חריג ואנחנו מספרים את זה לאחד הלקוחות של החברה, כל התאגיד צריך להצתנע (כולל הבוס!). אז נספר שאבא קיבל עם morau מהבוס שנתן עם kureru. כי צריך להבין שמול הלקוח, בית העסק הופך למעין משרת ועליו להביע צניעות. אז במקרים כאלו רמת הנימוס משתנה.

אז אנחנו מכירים את צורת te והפנמנו את הפילוסופיה של נתינה וקבלה ביפנית. וביחד, כלומר te+kureru/ageru/moraru/kudasaru/sashiageru/itadaku/yaru, מתקבלת המשמעות לעשות טובה למישהו, או לעשות משהו למען אחר. בצורה הזו המשמעות היא חיובית בלבד! יום יבוא ונלמד איך להתלונן ביפנית בסגנון שלילי של "עשו לי, אכלו לי, שתו לי, אמרו לי". לדוגמא:
okaasan wa watashi ni ke-ki wo katte kuremashita - אמא קנתה לי עוגה ("עשתה לי טובה בכך שקנתה לי עוגה").
otousan wa okaasan ni ryouri wo shite agemashita - אבא בישל [מילולית: "עשה בישול"] בשביל אמא.
watashi wa tomodachi ni hon wo kashite moraimashita - החבר השאיל לי ספר ("קיבלתי ממנו טובה בכך שהוא נתן לי את הספר").
otouto wa inu ni sanpo wo tsurete itte yarimashita - אחי הקטן עשה טובה לכלב בכך שלקח אותו לטיול.
sensei wa watashi ni tegami wo kaite kudasaimashita - המורה עשה לי טובה בכך שהוא כתב למעני מכתב.
watashi wa sachou ni chokore-to wo tsukutte sashiagemashita - הכנתי שוקולד למען הבוס.
watashi wa buchou ni repo-to wo yonde itadakimashita - קיבלתי טובה ממנהל המחלקה בכך שהוא קרא את העבודה/הדיווח.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:56 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
אתם בטח זוכרים שהסברתי איך אומרים זמנים ביפנית. כשנרצה לומר שפעולה התרחשה במשך זמן מסויים, נשתמש ב- kan אחרי מספר השעות. הדקות יבואו אחרי kan. אם יש רק דקות או שניות בלי שעה, אז לא נשתמש ב- kan. למשל:
watashi wa juu ji kan ni nemashita - ישנתי במשך 10 שעות.
otouto wa ichi ji kan go fun ni hashirimashita - אחי הקטן רץ במשך שעה וחמש דקות.
koko kara eki made juuppun ga kakarimasu - מכאן ועד לתחנת הרכבת לוקח 10 דקות.

בנוסף למדנו גם איך לספור ימים, שבועות חודשים ופעמים. כשרוצים להסביר באיזו תדירות פעולה מתרחשת, אומרים קודם את טווח הזמן ואחריו את מספר הפעמים:
watashi wa isshuu kan ni sankai pu-ru- e ikimasu - אני הולכת לבריכה 3 פעמים בשבוע.
sensei wa ichi nen ni nikai chuugoku e ikimasu - המורה נוסע לסין פעמיים בשנה.
haha wa ikkagetsu ni yonkai supo-tsu wo shimasu - אמא עושה ספורט 4 פעמים בחודש.
T-san wa ichinichi ni go ji kan heburaigo wo benkyou shite imasu - ט'-סאן לומד עברית במשך חמש שעות ביום.

זוכרים שלמדנו את kore, sore ו- are? אז יש גם את dore שפירושו "איזה" (מתוך כמה פריטים). וכמו שיש את kono, sono ו- ano, יש את dono (עם אותה המשמעות כמו dore) ושחייב כמו האחרים להיצמד לשם עצם. לדוגמא:
toshokan wa dore desu ka. are desu - איזה (בניין) הוא הספריה? זם שם (רחוק).
nihongo no hon wa dono hon desu ka. kono hon desu - איזה ספר הוא ספר יפנית? זה הספר הזה.
kyoushitsu wa dono heya desu ka. sono heya desu - איזה חדר זה הכיתה? זה החדר ההוא.

בשביל לבקש תיאור על חי/צומח/דומם, אפשר להשתמש ב- nan no (שזה nani + no) לפני ש"ע, ב- donna [לפני ש"ע] וב- dou [אחרי ש"ע] בשביל לשאול "איך זה". למשל:
sore wa nan no hon desu ka. sore wa furansugo no hon desu - איזה ספר זה? זה ספר צרפתית.
sensei wa donna hito desu ka. sensei wa yasashii hito desu - איזה מין איש הוא המורה? המורה הוא איש נחמד.
kore wa donna mise desu ka. kore wa yasui mise desu - איזו חנות זו? זוהי חנות זולה.
kinou no eiga wa dou deshita ka. ano eiga wa tanoshikatta desu - איך היה הסרט של אתמול? הסרט ההוא היה מהנה.
tonari-san no kodomo wa dou desu ka. tonari-san no kodomo wa kawaii desu - איך הילדים של השכן? הילדים של השכן הם חמודים.

בהרבה מקרים, יפנים לא אוהבים להישמע החלטיים. אז הם משתמשים בכל מיני ביטויים כמו "כנראה", "אולי" וכו'... שלושת הביטויים שאני שומעת הכי הרבה הם deshou, darou ו- kamoshiremasen. אגב, deshou היא מנומסת יותר מ- darou. כל מה שצריך לעשות זה לקחת משפט, להוריד את ה- desu ולהוסיף אחד מהביטויים הללו בסוף. אם יש פועל, הוא יבוא רק בצורה מילונית! לדוגמא:
sensei wa byouki kamoshiremasen - המורה חולה כנראה.
kore wa ii deshou - זה טוב, נכון (?).
kono doresu wa kirei darou - השימלה הזו יפה, נכון (?)
ashita, shiken ga aru deshou – מחר יש מבחן, נכון (?)

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:57 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
ב- ne משתמשים בכדי לקבל את הסכמתו של השומע. אז ii tenki desu ne זה יותר כמו "מזג אוויר נאה, נכון?". ואם רצינו לומר "מזג אוויר נאה, לא?" היינו אומרים (ii tenki janai (ka.
אגב, לא תמיד משתמשים במילית ka בדיבור פשוט, כי אפשר להבין מהאינטונציה (הקול עולה בסוף המשפט), בדיוק כמו שאנחנו אומרים: "אתה הולך?", במקום "האם אתה הולך?".

nai זו צורה פשוטה ודיבורית יותר של arimasen. אז jaarimasen ו- dewaarimasen יהפכו בשפה פשוטה ל- janai ול- dewanai. לדוגמא:
kore wa pen jaarimasen/dewaarimasen = kore wa pen janai/dewanai - זה לא עט.
kyoumi ga arimasen = kyoumi ga nai - אין התעניינות [או: "לא מעוניין"].

אם תזכור, פגשנו כבר את ה- nai הזה בשלילת תארי i.

janai ו- jaarimasen הם יותר שכיחים בדיבור, ולא נהוג לכתוב איתם דברים כמו מכתבים ומסמכים. אז במקרים יותר פורמליים, כמו כתיבה ודיבור מנומס, עדיף להשתמש ב- dewanai וב- dewaarimasen.
הצורות עם masen הן יותר פורמליות, בעוד שאלו שמסתיימות ב- nai הן יותר בדיבור בין חברים וכדומה, כשלא צריך להיות מנומס מדי. אבל אפשר לעשות שלילה מנומסת גם כאשר אומרים nai desu. במקרה הזה, צריך להתייחס ל- nai בתור תואר i. אז אפשר לומר דברים כמו:
atarashiku nai desu - זה לא חדש.
kirei dewanai/janai desu - זה לא יפה.
sensei dewanai/janai desu - [הוא/היא] לא מורה.
shikata ga nai desu - אין ברירה.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ו' יוני 27, 2008 11:58 am, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: כיתת יפנית!
הודעהפורסם: ו' יוני 27, 2008 8:57 am 
מנותק
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: ה' יוני 26, 2008 5:41 pm
הודעות: 352
מיקום: ירושלים
היום נלמד לדבר על ש"ע נעלם, כשרק התואר שלו נוכח. אז כמו שאפשר לומר בעברית "הגדול/הקטן/היפה/האדום/הכחול/החדש/הישן" וכדומה, ולא מציינים את ש"ע. את אותו הדבר אפשר לעשות גם ביפנית. ש"ע הנעלם יוחלף ב- no. לדוגמא:
akai kasa wa ookii desu. shiroi no wa chiisai desu - המטריה האדומה היא גדולה. הלבנה היא קטנה.
kirei na heya wa hiroi desu. shizuka na no wa semai desu - החדר היפה/נקי הוא רחב (= גדול). השקט הוא צר (= קטן).

בכדי לומר "או" ביפנית (כמו "או היום, או מחר"), נשתמש ב- ka בין האופציות. למשל:
mainichi, kare- ka ramen ka soba wo tabete imasu - (אני) כל יום, אוכלת קארי או ראמן או סובה.
ano heya ni inu ka neko ga imasu - בחדר ההוא יש כלב או חתול.

ניתן לחבר בתיאורים על משהו מסויים בכמה משפטים. אם התיאור במשפט השני תואם את התיאור במשפט הראשון, הוא יתחיל עם soreni, "בנוסף". אבל אם התיאור של המשפט השני נוגד את הראשון, נתחיל את המשפט השני ב- demo, "אבל". אני מתכוונת לכך שהתיאור בשני המשפטים יהיה חיובי או שלילי. אם משפט אחד הוא חיובי והשני הוא שלילי, אז יש לנו ניגוד. למשל:
kono resutoran wa oishii desu. sore ni yasui desu - המסעדה הזו טעימה. ובנוסף היא זולה.
kono resutoran wa oishii desu. demo urusai desu - המסעדה הזו טעימה. אבל היא רועשת.

_________________
ご主人様!ご主人様!大変でちゅ!! カマンベール。。。
エビちゅマン


נערך לאחרונה על ידי Ebichu בתאריך ו' יוני 27, 2008 11:55 am, נערך פעם אחת בסך הכל.

חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 339 הודעות ]  עבור לעמוד 1, 2, 3, 4, 5 ... 14  הבא

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות [ שעון קיץ ]


מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד


אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה

חפש:
cron
POWERED_BY
מבוסס על phpBB.co.il - פורומים בעברית. כל הזכויות שמורות © 2008 - phpBB.co.il.