אמא"י

שם: בן חור כנען
כינוי: כנני- cnani
גיל: 22
רקע: נכנסתי לקהילה ב2006. התאהבתי והתחלתי להתנדב כבר ב2007 בתפקידים שונים (סדרנית, גופרית, תפאורה, קופות וכו')
תפקידי סגל:
א. תפאורה- הארוקון 2010
א.כנס- באנקה סאי 2010 (יחד עם אורי מרקוביץ')
ע.כנס- הארוקון 2011
א.עיצוב- הארוקון 2011 (כן,עשיתי שניי תפקידי סגל באותו כנס)
א.כוח אדם- כאמ"י 2011
בימוי והפקה של קוויקי מנגה- הארוקון 2011

מצע: בקיצור-
אני אוהבת את הקהילה הזו, ואני אוהבת את התחביב הזה שהוא כל כך ייחודי ומהנה.
הייתי רוצה לראות עוד אנשים נהנים מאותם חוויות שאני זוכה להן- בין אם זה להכיר לאנשים את עולם האנימה והמנגה או בין אם זה לצרף אנשים שכבר נמצאים בתחביב לקהילה שלנו ע"י פרסום והפצה של התחביב, הארגון והאירועים.

שתיי נקודות חשובות עבורי-
האחת היא להחזיר את העניין באנימה ומנגה בחזרה לתודעה של אנשים- בעיקר באירועים וכנסים. יש לי הרגשה שאנשים קצת כמו שחכו מהמקור של התחביב- אנימה ומנגה. ומתעסקים בדברים שהם יותר מסביב.
אני חלילה לא מנסה להטיף לאף אחד, או להכריח אנשים- אבל אני אישית חושבת שזה חסר, ומשיחות שלי עם אחרים- הבנתי שאני לא היחידה.
והשניה היא לראות אנשים שנותנים מעצמם לקהילה כמו שהיא נותנת להם- לאו דווקא בכנסים ואירועים אלא גם בשוטף.
אני חושבת שיש כל כך הרבה אנשים מוכשרים בקהילה שרוצים ויכולים לתת מעצמם- הם פשוט צריכים דחיפה.
אני כן מאמינה שכשאנשים נותנים מעצמם צריכים להחזיר להם בדרך כזו או אחרת- "סיפוק עצמי" לא מרצה את כולם.

ובנימה אישית-
עד אתמול - בכלל לא רציתי לרוץ לוועד.
בחודש האחרון היו אנשים שניסו לשכנע אותי לרוץ אבל כנראה שהייתי צריכה את אותה דחיפה מאדם מסוים כדיי שייפול לי האסימון.
אני קוראת הרבה בפורומים ובפייסבוק- הכנסים, הקהילה, הארגון או כל התחביב הזה נמצאים כמעט בכל שיחה שלי.
אני מאמינה במעשים- אם בנאדם רוצה לשנות, ליצור או ליזום משהו הוא צריך לקום ולעשות את זה. למילים יש הרבה כוח אבל לא תמיד הן מספיקות.

ועוד הערה אחרונה שאני מאמינה חשוב לציין אותה- אני לא אהיה באסיפה כללית ובבחירות.
למעשה אני בכלל לא אהיה בכנס- אני ממריאה לאוסטרליה ונוחתת חזרה בארץ באמצע אוקטובר.

שיהיה לכולם המון בהצלחה [=

HOLY SHI-!!!!!!!

ענקקקקקקקק!!! איזו הפתעה יאללה.

שבוע טוב כנען.
אני מבקש לברך על ההחלטה להתמודד על מקום בוועד אמא"י.
מספר שאלות:
- עיינתי במצע הבחירות שלך והבנתי את הדרקטיבה תחתיה את מבקשת לפעול, אבל אני מעוניין לדעת כיצד בכוונתך ולשיטתך יתורגמו היעדים למעשים.
- מה עמדתך בנוגע למחסור בכוח-אדם שמוכן לתרום לאמא"י?
- מדוע לא רצית להתמודד על מקום בוועד אמא"י עד אתמול?

בהצלחה ותודה.

שבוע טוב גם לך בננה- ותודה על השאלות.
אני אהיה כנה.
כרגע, מהמקום שאני נמצאת בו אני לא יודעת איך להפוך את היעדים למעשים- יש לי כמה רעיונות בראש אבל אלה לא דברים שאני יכולה לבחור לעשות אותם על דעת עצמי או לבדי ככה שכרגע אני עדיין אין לי תשובה לצערי.

עמדתי במחסור לכוח אדם-
אני מדברת כמובן על מחסור בכוח אדם שוטף, עד כמה שאני יודעת לכנסים ואירועים של אמא"י לא חסרים מתנדבים.
כמו שכתבתי במצע שלי, אני מאמינה שעל מנת לקבל יש גם לתת- נכון שההתנדבות היא ללא שכר אבל כמו בכנסים למשל יש כל מיני צ'ופרים שמעודדים אנשים לבוא להתנדב (כניסה חינם למשל).
למה שאנשים שהם פעילים באמא"י ירצו לקחת חלק בפעילות שוטפת של הארגון? ולמה שאנשים ירצו בכלל להיות פעילים באמא"י?
יש להכניס "יוקרה" לתואר הזה- אם מתנדבים בכנסים מקבלים כניסה חינם אזי גם לפעילים שנותנים מעצמם ומהזמן שלהם למען הקהילה והארגון לקבל משהו.
כל מקום שרוצה שתהיה פעיל אצלו מביא לך משהו בתמורה- הנחות, מבצעים, כוכבים וכו'.
השורה התחתונה והכואבת היא שלא כולם מוכנים להתנדב -לחלוטין- בחינם, הם רוצים לראות משהו בתמורה. קשה לצפות מכולם להיות נדיבים בלי סוף, יש אנשים כאלה- אבל לא מספיק.

-- ההחלטה שלי לרוץ לוועד הייתה תוך כדיי שיחת טלפון.
אני נמצאת במצב מאוד מתסכל בחיים שלי שאני לא יודעת מה לעשות איתם- אני לא מתחילה ללמוד השנה ככה שיש לי זמן לחשוב על דברים אבל זה מרגיש לי כמו בזבוז של זמן. לא רציתי להכניס את עצמי למקומות שרק יפריעו לי להגיע למטרה האמיתית שלי שהיא להתחיל את החיים האמיתיים- משמע לעבוד במקצוע אותו אני אוהבת ולעבור דירה למרכז הארץ. שזה אקט מפחיד למדיי כי אני בחורה דיי מרובעת ואוהבת מסגרות...
היו לי חברים שברגע שהבחירות התחילו אמרו שהם היו רוצים לראות אותי בוועד אבל לא הרגשתי שזה מדבר אליי בגלל המצב שאני נמצאת בו.
ככל שהזמן עבר התחלתי לדבר על זה יותר עם אנשים- חברי וועד לשעבר, חברי סגל וגם אנשים שבכלל לא קשורים לקהילה- כולם אמרו שכדאי לי. שיש לי דעות, מחשבות ורעיונות שאני צריכה לחלוק, שיש דברים שמפריעים לי שאני רוצה לשנות ובהתאם גם לחזק את הדברים שאני רוצה לשמר. ובקיצור שזה מתאים לי ושזה רק יעשה לי טוב כי הריי זו סוג של מסגרת ומה יש לי להפסיד? אני הריי אוהבת את הקהילה, נהנית להתנדב ולתרום ואני אוהבת את הרגשת הסיפוק העצמי כשמשהו שעשיתי או עזרתי בו יוצא טוב.
ביום שבת הייתה לי שיחת טלפון מאוד רגילה עם חבר טוב והנושא הזה עלה, הוא פחות או יותר חזר על כל מה שכבר אמרו לי אבל כנראה שהדרך בה הוא אמר את זה ובגלל שזה היה הוא שאמר את זה ודחף אותי לכתוב מצע פשוט הסכמתי.
אז החלטתי לרוץ.


מקווה שהתשובות יספקו אותך
תודה [=

_________________

לאו דווקא קהילת כנסים...
אני אתן דוגמא חזקה שהיא נושא הקוספליי.
אנשים בטח יתלו אותי על זה אבל מרגיש לי כאילו הכנסים הופכים להיות כנסי קוספליי ולא כנסי אנימה ומנגה.
מספיק רק להסתכל על האירוע של הכנס בפייסבוק.
אני אישית קוספליירית ומאוד נהנית לתפור ולהתחפש ולבוא עם זה לכנסים מפגשים וצילומים אבל בכל זאת, לראות שזה תופס כל כך הרבה מהכנס ומהקהילה מרגיש כאילו הנושא המרכזי של אנימה ומנגה הלך לאיבוד.
תחרות קוספליי היא בין האירועים המרכזיים של כנס, הרצאות קוספליי, סדנאות קוספליי, דוכני קוספליי, צילומי קוספליי...
לא להבין לא נכון, הכל טוב ויפה ואני הכי בעד לפתח את התחביב בארץ- אבל לעשות את זה צד בצד עם דברים אחרים שנשכחו. חבל לי...

מסכימה איתך לחלוטין, וזה בדיוק מה שאני אומרת.
אני שמחה שנפל לך, ואני רואה שגם לעוד אנשים, האסימון לגבי זה.
כתבתי "קהילת כנסים" סתם בתור דוגמה, אבל גם קוספליי נופל תחת זה, ויש עוד מספר דברים שיכולים להתאים.
ואם כבר דיברת על קוספליי - אני, ועוד אנשים נוספים, התרענו על כך במשך שנים (וישנם גם פלחי קהילה דוממים שמרגישים כך), שאלה אירועי קוספליי, כנסי קוספליי, קהילת "קוספליי" ששכחה למה "אנחנו" פה. משעשע אותי לראות אותך כותבת בלשון הווה שמרגיש לך שהכנסים הופכים לכאלה, אבל זה ככה כבר זמן ממושך.

אני מחזקת את ידייך, אפילו אם רק במובן הוירטואלי.

_________________

האסימון לא נפל לי רק עכשיו, ואני מדברת בזמן הווה כי זה עדיין קורה- אני הייתי מודעת למצב כבר כמה זמן...
פשוט רק עכשיו החלטתי לעשות עם זה משהו אני מניחה...

ותודה על התמיכה [=