נתחיל מג'וני: תכנון התוכנית השנתית הוא משהו שהיו"ר אמור לעשות ביחד עם הועד, ולא כל חבר ועד עצמאית, אבל החזון שלי לתוכנית בקווים כללים היא הבאה: לאחר סיום הבחירות, תתבצע פגישת ועד חפיפה, שבה הועד היוצא והועד הנכנס יפגשו יחדיו, יוחלטו תפקידים ותוסבר הכוונה, לאחר פגישה זאת הועד צריך להכריז מי חברי הועד הנכנסים, מה תפקידם ומי האנשים בתפקידי המפתח שאינם חברי ועד(כרגע עולה לי לראש רק הגזברית). מיד אחריה הפגישה, מי שיזכה בתפקיד הנכסף של יח"ץ ישלח מייל לערוצים הרשמיים, בדגש שגרירות יפן והעיריות הרלוונטיות לפעילויות הקרובות. מנסיבות זמן אני לא רואה שיווצר קשר לארגון אייקון עם הועד החדש בזמן. פגישה אחריה תוקדש בעיקרה לתוכניות של כל חבר ועד לעתיד וגיבוש קו מנחה לפעילות הועד החדש, בין היתר תחילת הכנות לכנס קיץ ודיון לגבי מועמדים לתפקיד א,ע כנס. שלאחר הפגישה יווצר קשר איתם. בו זמנית יובהר לציבור בשנית שאמאי הוא גוף שפתוח להצעות, ומוכן לסייע לאירועים עצמאיים. פגישה אחריה נאמת את מצב כנס חנוכה(האם קיים גוף המעוניין לעשות בו פעילות, אפילו פעילות קוספליי, ולנסות לקדם אותם, במידה ולא, צריך לעשות בדיקה האם אמאי כעצמו צריך לארגן אירוע). איש היחץ יסביר על מצב הקשרים שהוא יצר עם העיתונות ושגרירות יפן. תתחיל פעילות לגיבוש צוות לכנס פורים וסגירת המקום מספר חודשים מראש.
מעבר לאלה, עד לכנס רוב הפגישות יהיו בנושא הכנס, פעילות שותפת של הועד, יח"צ ופעילויות עצמאיות. אחריו יתחילו ההכנות לכנס קיץ, עם דגש שוב על בחירת א. וע. כנס וגיבוש מקום ותאריך זמן רב ככל האפשר מראש. כמובן שאלו רק הפעילויות שלדעתי חשובות, יהיו עוד רבים בועד שבטוחים שהעבודה שלהם קריטית, ולכן צריך להשאיר להם מספיק מרחב לפעולה.
האם זה ציר זמן מספק? או שאתה מעדיף שגם אוסיף תוכנית עבודה מפורטת והקצבת תפקיד שבועית לכל אדם?
ולשאלה השניה שלך, מן הסתם, הועד מורכב ממספר אנשים, לכל אחד יש תפקיד מיוחד משלו, והוא יפעל לקדם אותו בעיקר, כך שקיים פה פיזור הכח לטובת ריבוי משימות, אבל מעבר לזאת, קיימים מקרים בהם כל הועד צריך לפעול יחדיו למיצוי משימה עם מירב הכח, שכרגע עולה לי לראש האירועים הגדולים שדורשים את מירב הלוגיסטיקה, והם הכנסים.
סם: א. תכנים הם לא רק הרצאות, קיימים גם הקרנות, שזה אלמנט שלא דורש הרבה עבודה פיזית, בכנס, אבל המון בירוקרטיה מראש(שרובה תכנס לסעיף השני שלי). אבל האם לא היית רוצה לשמוע הרצאה על תחום שיעניין אותך? לא חייבים שכל ההרצאות יהיו בסגנון קבוע, אחד מהפרויקטים שיזמתי יצא לפועל בכנס הקרוב והוא הקצרצאות, שזה הרצאות קצרות שאולי ימשכו את האנשים שרוצים לשמוע משהו מעניין ל5 דקות, אבל לא לאבד שעה מהכנס. מעבר לזה קיימות סדנאות, בין אם קוספליי, פפקורה (שאני בעצמי העברתי אחת כזאת בעבר), אוריגמי, בישול יפני ועוד הרבה דברים אחרים שקשורים באופן ישיר או עקיף לתחביב ולחיבת יפן. וכמובן שיש תוכן מקורי, כמו שבכנס האחרון היה את הביאטריס גיים ואת הקוספליי ספיד דייטינג, רעיונות חדשניים עוד לא נוסו בכנסים קודמים, ובסיוע נכון אפשר להביא אותם להצלחה רצינית, וגם אם לא, לפחות הגיוון והמקוריות יכולים לפצות על זה. ותוכנית אחת שהיא בגדר חצי חלום היא תחרות דוג'ינשים, במטרה לקדם את היוצרים המקוריים בקהילה, ליצור סוג של מוניטין לקהילה הישראלית בעולם וכמובן לתת מקוריות ישראלית לקהילה בחזרה, הרי יש לנו אנשים מאוד מוכשרים, גם בתחום הדוג'ינים.
ב. במקרה המאוד מצער הזה(בעיקר מבחינתנו, כי הרי שגרירות יפן היא גוף עם תקציבים ויכולות לוגיסטיות אדירות) הפניה לעיתונות תהיה במקומה, אבל לא כ"אגודה בעלת קשרים רשמיים עם שגרירות יפן" אלא בתור "האגודה המייצגת את תחום האנימה והמנגה בישראל", שלמרות שזה נשמע לא הפסד גדול, זה מקטין מהלגיטיציה של הארגון ליצג את כל הקהילה בתחום. אבל זה לא שבגלל חוסר הצלחה ליצור קשר אזרוק את נושא השגרירות, אפעיל גם גורמים פחות רשמיים עם קשרים לשגרירות בשביל לנסות ליזום את הקשר, לדוגמה דרך חוגי מזרח אסיה באוניברסיטאות ישראל, ואנסה לגרום לארגון להראות נוכחות באירועים בעלי קשר עקיף לתחום שבהם השגרירות קיימת, לדוגמת תחרות הנאומים השנתית שבה נוכחים ושופטים אנשי השגרירות ובכל פעם יש מספר נאומים הקשורים לתחום(ואם אפשר ונקבל רשות, נפרסם את הנאומים, ככה לפחות גם נוכיח את הקשר ונידע את הקהילה על קיום האירוע). במקרה החמור שבו השגרירות פשוט תחליט שהיא לא רוצה שום קשר לארגון, אפעיל אנשים בעלי קשרים אישיים לגורמי מפתח ביפן עצמה בשביל ליצור קשרים עם גורמים רלוונטים שם, כדוגמת אולג או ליאור המוכרים שם כמיצגים את ישראל בתחומם ובעלי קשרים חזקים. בסופו של סיפור, שגרירות יפן הם לא גורם הכרחי לפעילות הארגון, אך היתרון שנוכל להרוויח מתקשורת פעילה וטובה איתם הוא עצום.
|