אמא"י

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

קודם כל, כדאי לברר קודם כל שהם באמת יפנים אחרת זה עלול להיות לא נעים (הסינים והקוריאנים מאוד לא סימפטיים כלפי יפן בלשון המעטה). בעצם, אני חושבת שהם עלולים להיות נבוכים מזה שהם יקבלו יחס שונה בגלל שהם יפנים. אבל אולי הם גם יהיו מופתעים לטובה.
* כשלקוח נכנס לבית עסק, מברכים אותו ב- irasshaimase (יש פעמיים s כי מבטאים את ה- sha עם דגש, אבל אל תדאגי - יבינו אותך גם אם תאמרי irashaimase בלי הטעמה).
* כשהוא עוזב, מודים לו בכך שאומרים domo arigatou gozaimashita (יש u בסוף של arigatou בכדי לציין שצליל ה- o הוא ארוך, אבל גם פה יבינו אותך גם מבלי שתבטאי את זה כמו שצריך).
* כשאומרים לך "תודה" את עונה douitashimashite (שוב, יש הארכה של do).
* כשאת מביאה או מציעה להם משהו, את אומרת douzo ("בבקשה", בתור הצעה).
* כשאת אומרת "סליחה" (כשאת מביאה משהו לשולחן, או מפנה אותו), תאמרי sumimasen.
* אם, חס וחלילה, קרה משהו רע ואת צריכה באמת להתנצל, את צריכה לומר moushiwake gozaimasen.
* אם הם מקבלים את הרושם שאת באמת מבינה יפנית ומתחילים לדבר איתך, פשוט תאמרי: sumimasen. nihongo ga dekimasen ("סליחה. אני לא יכולה [לדבר] יפנית").

אני חושבת שככה תוכלי להסתדר מבלי לדבר איתם באמת (זה באמת מזל, להבדיל מבצרפתית ובסינית, שביפנית לא תהיה בעיה גדולה מדי להבין אותך גם אם את לא מבטאת את המילים כמו שצריך).
אבל יותר חשוב מהשפה עצמה, זה להתנהג בצורה מנומסת, שקטה וחייכנית. אם העובדים מרימים את הקול, מתווכחים עם הלקוח (או בינם לבין עצמם מול הלקוחות), או עושים פרצוף - כל מילות הנימוס הללו לא באמת שוות כלום. אני מאמינה שאת כבר יודעת את זה, אבל כדאי להזכיר את הדברים הללו בכל מקרה.
כמו כן, הרבה ישראלים מעליבים אסייתים בכך שהם עושים "קידה סינית" כביכול (מצמידים את שתי כפות הידיים זו לזה ומרכינים ראש). את זה עושים רק בתאילנד, וזה מאוד פוגע וגיזעני לעשות את זה מול אנשים מאסיה באופן כללי (ובטח שמול הלקוחות). ביפן, מרכינים טיפה את הראש קדימה ומרימים אותו בחזרה (מעין קידה מהירה). אם משום מה את חושבת שאת צריכה לקוד קידה עמוקה (למרות שאני בספק), את צריכה לכופף את הגב קדימה מעט עם הידיים מונחות קדימה על הרגליים (גברים קדים עם הזרועות בצידי הגוף). בקידה הכי עמוקה, הגוף שלך (כלומר, זווית הרגליים וזווית הגב) יוצר זווית של 90 מעלות.
כמו כן, כדאי להימנע מלנעוץ מבטים, להתחיל לפטפט איתם (יש דיסטנס בין הלקוח ונותן השירות, אלא אם כן הם מתחילים לשוחח איתך), ולקנח את האף מולם (יש לך שתי אופציות: לקנח את האף בשירותים או במקום אחר שלא רואים, או למשוך באף - השני דווקא לא נחשב דוחה ביפן).
הדבר האחרון שאני יכולה לחשוב עליו הוא להימנע (כשנפגשים עם יפנים באופן כללי) מלומר שאת אוהבת מנגה, אנימה, יאוי, קוספליי ושאר ירקות (או לומר שאת אוטאקואית). אני לא יודעת מה לגבייך, אבל ראיתי כבר כמה אנשים עושים את זה מול יפנים, וזה ממש לא נראה טוב. כל הקטע הזה נראה מתלהב מדי, וביפן תרבות האוטאקו וכו'... נחשת לדי תת-רמה (ילדותי מדי, חנוני, טיפשי, רדוד, פתאטי). אלו לא הדעות שלי, זה מהתגובות של יפנים שלא מקבלים את הדברים האלו בחיוב (זה די מלחיץ ומביך אותם שכל מה שקלטו מהמדינה שלהם זה "דברים מוזרים").

בהצלחה![/quote]


תודה רבה!
כן, אני בטוחה כשאלו יפנים, כשהם מתיישבים אני שומעת תמיד את המדריך שלהם מסביר להם ביפנית כל מיני דברים, ויש לי רמת הבנה בסיסית, אבל אני בכל זאת מבינה חלק מהדברים הכלליים, כך שאני בטוחה שהם יפנים.

תודה רבה על כל המילים! עברתי עם עצמי על ההגיה, ואני חושבת שאת הרוב אני הוגה נכון, כי שמעתי והכרתי כבר את רובן, רק לא הייתי בטוחה לגמרי מה הכי נכון לומר בכל סיטואציה (:
אני מניחה שאם אחליט באמת להשתמש בהן, אז אשתמש בעיקר ב"דומו אריגאטו גוזאיימאשטה", "דואיטאשימאשטה", "סומימאסן" ועם הרבה מזל לא אצטרך להשתמש ב "מואושיוואקה גוזאיימאסן".

זה פשוט שהם לרוב בקושי אנגלית מבינים, במיוחד המבוגרים, אז אני לא ממש יודעת איך לענות להם על התודה שלהם כשהם הולכים, חוץ מ"יו וואלקם" שאני לא בטוחה שמבטא מספיק את הכוונה...

בקשר להתנהגות, אני חושבת שאני דווקא סבבה, אני תמיד משתדלת לחייך ולהיות אדיבה, וכשזה יפנים זה ישר מרגיש לי יותר מגניב אז זה בכלל חיוכים באמת ולא מאולצים בכלל, אז נראה לי שזה בסדר. הם ממש נחמדים, ובין הלקוחות הכי כיפיים מבחינתי, כי הם ממש מודים לי על השירות, מה שבעיקר הישראלים בקושי עושים (היו כאלה שפשוט הפנו ממני את המבט בזמן שפיניתי והבאתי להם מים ועוד דברים שהם ביקשו, וזה נראה לי מעפן כי בסך הכל אני בנאדם, לא "רק" נותנת שירות =/), ובתור אחת שמאז שאני ילדה קטנה מקפידה להודות ולהתייחס אל מלצרים ונותני שירות למיניהם בכבוד, זה מאוד נעים לקבל הרגשה כזאת מלקוח.

מה שכן, אחרי שקראתי בימים האחרונים כתבות של דנה בווינט על יפן, אני לא בטוחה אם הבחור המבוגר שחייך אלי באדיבות ועשה מחוות של אישור במשך כל הארוחה שבוע שעבר באמת התכוון אל זה או לא... אני עדיין לא ממש מבינה את זה.

אני מאוד מקווה שאני לא נועצת מבטים בטעות :O אני יודעת שאם עשיתי את זה פעם אחת אז זה היה בסתר כזה, כשלא הייתי מול הלקוחות אלא בחלק האחורי, ואשתדל מאוד לא לעשות את זה, אפילו אם הם מעניינים אותי.

ובקשר למנגה וכאלה, למזלי את זה הבנתי יחסית מוקדם, בערך שנה אחרי שנכנסתי לזה, ואז כבר התחלתי לקרוא קצת על יפן באופן כללי. עכשיו אני גם ככה בקושי רואה אנימות, כך שרוב העניין הוא ביפן וביפנית, למרות שידע רב אין לי לצערי.

תודה רבה על ההסבר המפורט! אני מאוד מעריכה את זה, ומעכשיו אשתדל לשים לב אפילו יותר ^_^
דרך אגב, את חושבת שזה יביך אותם אם אענה להם ביפנית רק על התודה והבבקשה? כי זה בסיסי ולא מיוחד, וזה בעיקר בשביל אלו מהם שלא כל כך מסתדרים עם אנגלית, וכבר פגשתי די הרבה כאלה, שאפילו להודות לי לא ידעו באנגלית אז עשו זאת ביפנית...

אני חושבת שלא משנה מה, אפילו אם תאמרי מילה אחת ביפנית הם יהיו מאוד מופתעים כי הם בטח לא יצפו שמישהו ידבר אליהם ביפנית מחוץ ליפן. מבוכה היא עניין אישי. יש אנשים שמתרשמים לטובה, ויש כאלו שמרגישים לא בנוח עם זה. רוב היפנים יתנהגו בנימוס גם אם זה לא מוצא חן בעיניהם.
וכן, גם אני לא יודעת עד היום כשאני פוגשת יפנים אם הם מחבבים אותי או לא סובלים אותי (אלא אם כן הם מביעים את זה בדרך שלא משתמעת לשתי פנים, מה שקורה עם אנשים שמכירים קצת יותר).
סליחה אם אמרתי משהו שנשמע לא נחמד. אין לי שום דבר אישי נגד אף אחד, אבל יש בעיה עם רמת השירות בארץ (לא מעט בגלל הלקוח הישראלי הממוצע שהוא, כמו ששתינו יודעות מניסיון, לא ממש סימפטי). היחס הפחות אדיב של אנשים מסויימים פה בארץ די מכניס יפנים (ושאר מבקרים מחו"ל) להלם, וחלקם מרגישים שבטח מדובר באפליה על רקע גזעי.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

היום לא היו יפנים, אלא אסייאתיים אחרים. הבנתי את זה לפי הדיבור, ומשהו בהרגשה, למרות שלפי מה שהבנתי יש יפנים שלא מבדילים בעצמם, כך שלא סביר שאבדיל בקלות.
בכל מקרה, הם לא היו בחלק ששירתתי היום.

כן, אני מאוד מקווה שהאורחים יתרשמו לטובה מהיחס, כך שגם יחזרו שוב וימליצו על המלון (עוד עבודה לאזור) אבל גם כי בדרך כלל חצי או אף רוב האורחים הם מחו"ל, ככה שיחסי ציבור טובים זה כבר משהו לשאוף אליו. אני אישית מתלהבת מיפן, כך שאני בכלל מקווה שאני עושה עליהם רושם טוב, שיאהבו את ישראל והכל.

אני רק מקווה שזה מצליח לי @_@ קשה להיות אובייקטיבית בזמן העבודה...

וכן, את ממש צודקת בנוגע ליחס... זה בהחלט יחס-גורר-יחס, או לפחות יחס-גורר-תחושה, כי אנחנו בסך הכל עובדים. אבל אני תמיד משתדלת להקפיד להתייחס טוב באופן כללי, ולכן אני מצפה ליחס זהה, שלצערי כבר נתקלתי בכאלה שלא נתנו לי אותו. אבל גם נתקלתי בהרבה אנשים שכן נותנים יחס טוב, בין אם הם יפנים, הולנדים, גרמנים, שוויצרים (אירופאים בקיצור ), אנגלים, אמריקאים או ישראלים. הייתה ביום ראשון גם מישהי ממש נחמדה שקצת התפדחה מאיזה משהו שם ואז כשצחקתי קצת היא ממש שמחה והודתה לי שהקלתי עליה ו"שברתי את הקרח". זה בכלל היה נחמד (:

אבל מצד אחד, אני מאוד מתלהבת מיפן, אמנם בהתחלה בגלל האנימה והמנגה, אך לאחרונה גם מבחינת התרבות וסקרנות בנוגע אל יפן ואל יפנים. מצד שני, אחרי שקראתי את כל הכתבות של דנה (אולי חוץ מ-3... ^_^;), אני ממש חוששת שלא אוכל להגיע למצב של דיבור אמיתי ושל קשר אמיתי עם יפנים (אני מאוד רוצה לטוס אחרי הצבא ליפן לכמה חודשים... אני רק עולה לי"א, אז יש זמן P: ), כי אני לא טובה בקריאת אנשים גם ככה, ולהבין מישהו שלא מדבר איתי תכלס זה כבר ממש קשה לי. אני לא יודעת, זה ממש מפריע לי וגורם לי לחשוש >:

זה בעיקר עניין של רצון. בסה"כ את עוד צעירה ורק התחלת, אז אין מה להילחץ. אני מאמינה שאם יפן מספיק מעניינת אותך, את תשקיעי בללמוד את השפה (בין אם מדובר בלימוד עצמי, או במסגרת לימודית). ובוודאי שלאט לאט יהיה לך ביטחון להתחיל לדבר עם יפנים, גם אם את עדיין לא ברמה של שיחה. אף אחד לא מתחיל עם ידע וביטחון, אלו דברים שצריך לרכוש לבד עם הזמן. גם אני חשבתי שלא אצליח לדבר, והיום אני מדברת עם יפנים כמעט אך ורק ביפנית. וזה בגלל שהתעקשתי שאני לא מוכנה לדבר איתם באנגלית, אלא אם כן אין שום ברירה אחרת.
אומרים שאי אפשר להבין את היפנים. אני מרגישה שאפילו אחת "מרחפת" כמוני (שלא מבינה רמזים דקים ועבים כאחד) יכולה להבין אותם ברוב המקרים. דווקא עם ישראלים ושאר "מערביים" לפעמים יש לי תחושה שאני לא קולטת מה עובר להם בראש. כלומר, אני לא מבינה איך קורה לפעמים שמישהו בהתחלה נחמד אלי ואז פתאום בלי שום אזהרה עושה מהפך של 180 מעלות ומתנהג אלי בצורה מגעילה.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

כלומר, אני מאמינה בעצמי, ובטוחה שעם ההשקעה תבוא ההצלחה, ואחרי מחר (בגרות בלשון) אני אוכל להשקיע יותר זמן בעניין ובכל מקרה אשתדל להתמיד (אני מאוד מקווה שהפורום יהיה מסגרת שתעזור לי להתמיד ^_^).
אבל אני לא יכולה שלא לחשוש מעניין ההבנה... אחרי הכל, כמו שאמרת, אפילו בחברה המערבית אני לא מבינה רמזים, לא דקים, לא עבים וגם לא כאלה בעובי של בניין. אני לפעמים אומרת לאנשים אחרי כמה פעמים שלא הבנתי שאם הם לא ידברו תכלס, אני פשוט אמשיך לא להבין אותם =/ אני אישית פשוט _ממש_ לוקה בחסר בתחום הזה.
לכן אני מפחדת שיהיה לי קשה להבין אותם בהתחלה, ואחר כך בלתי אפשרי להגיע למצב של הונה (ככה דנה קראה לזה כשמדברים בלי שום מסכות נחמדות נימוסיות... נראה לי) עם מי מהם, כי אני לא אדע איך ומתי זה ככה בכלל ואת כל הדקויות האלה. זה מטריף אותי @_@
יש לך דרכים להבין אולי? משהו שאפילו אני אוכל להבין טוב יותר בעזרתו?

נראה לי ששתינו סובלות מתסמונת "דוגרי" - אם לא אומרים לנו במפורש, אנחנו לא ממש נבין מה רוצים מאיתנו.
אני מרגישה שברוב הפעמים כשאני מדברת עם יפנים אני מקבלת את מה שאומרים לי פשוטו כמשמעו, ולא מנסה לחפש איזו משמעות נסתרת. לדעתי, היפנים שבאים לפה כבר היו בחו"ל (או חושבים שצריך לשנות את המנטליות עם השפה ולדבר באופן יותר ישיר, ולכן הם לפעמים נשמעים קצת חצופים בעברית ובאנגלית), אז ככה שהם מנסים להישמע כמה שיותר ברורים. בוודאי שאם את תדברי אליהם ביפנית הם ישתדלו לדבר אליך בצורה מספיק פשוטה בכדי שלא יהיו אי הבנות.

הפעמים היחידות שבהן אני מרגישה שצריך להיות קצת חשדניים זה כשמדברים על תוכניות לעתיד או כשמבקשים מהם משהו. ביפן זה לא נחשב מנומס במיוחד לומר "לא", ובתכלס גם לנו זה פאדיחה להגיד למישהו "תשמע, אני לא רוצה להיות חבר שלך, לא בא לי להיות איתך". זה באותה הרמה. וזה אותו דבר כמו בחור שלוקח מישהי לדייט ובסוף הערב מבטיח שהוא יתקשר אליה, אבל לעולם לא מרים אליה טלפון.
אבל הם כמעט תמיד יבקשו מתוך נימוס את האימייל והפלאפון שלך ויאמרו שמתישהו אתם חייבים להיפגש ושהם יעזרו לך עם היפנית וכו'... ואח"כ אם הם לא יתעלמו מהטלפונים והאימיילים שלך, הם יגידו שהם נורא עסוקים ושאולי יהיה אפשר בפעם אחרת (שלעולם לא תבוא).
בואי נאמר שאם זה קורה את יכולה להיות די בטוחה שהם לא רוצים להיות חברים שלך ושהם לא ממש מתלהבים ממך. אבל מי שכן יחבב אותך יעשה איזה מאמץ מינימלי בכדי לפגוש אותך.

אבל זה בהחלט לא קל. גם אם הם חיים שנים בחו"ל, זה לא אומר שהם מפסיקים להיות יפנים ולהתנהג ככה.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

אכן, זו לחלוטין תסמונת "דוגרי". אני סובלת כבר שנים מהתופעה >:

באמת הבנתי מכמה אנשים שכשאשר יפנים מדברים בשפה שונה הם גם במנטליות קצת שונה, כי כמו שהשפה המקובלת אצלם היא הנימוסית, בשפות אחרות השפה המקובלת (או שמה המשלב הלשוני המקובל? או אולי השימוש בצורה זו או אחרת? הנימוסית וכו'...) היא לרוב השפה היום יומית הרגילה, שהיא אמנם, כמובן, לא מלאה בקללות ובחוסר כבוד הדדי, אבל היא כן פתוחה יותר. וכשמדברים יותר פתוח, אז גם, לרוב, מתנהגים כך.

אני אזכור את כללי הברזל הללו :O לא מצליחים לקבוע פגישה משוערת אפילו הכי מאוחר עד 3 שבועות לאחר המועד המתוכנן, זו דחייה BIG TIME. כן נפגשים שוב, יש מצב לקשר ידידות סוער XD

דרך אגב, הזכרת בכל מיני פוסטים וגם בכנסים שנפגשנו (שוב, אני לא בטוחה שאת זוכרת אותי... הצקתי לך בכנס בפורים שתזכירי לי איך הוגים OBA-SAN וOBAA-SAN ^-^;;) שיש לך חברים יפנים. איך פגשת אותם? באיזו מסגרת?

את רוב החברים היפנים שלי פגשתי באוניברסיטה, כאשר את הראשון הכרתי דרך חברה משותפת, ודרכו התחברתי עם כל השאר. רק אז נכנסתי למעגל המסוגר שלהם ואני בטוחה שזה בגלל החוק הבלתי כתוב של "חבר מביא חבר", כי חלק מהחברים שהשגתי לאחר שנעשיתי אחת מהחבר'ה לא היו כ"כ פתוחים כשפגשתי אותם קודם לכן.
ככה הלכתי למפגשים של היפנים, מדי פעם יש איזה פיקניק בת"א עם הרבה יפנים וכמה ישראלים, והכרתי עוד אנשים בגלל שכבר הייתי חלק מהנוף המוכר. ובאותו האופן חברות שלי הכירו ידידים יפניים כי הן באו איתי.

רק החבר שלי הוא סיפור יוצא דופן. לפני כמה חודשים חיפשתי "סתם בשביל הקטע" דוברי יפנית שגרים בישראל ב- Skype, ומצאתי אותו. הוא התעניין בנושא המחקר שלי וקנה לי ספר בנושא כשהוא נסע לחופשה הביתה ליפן. כשהוא חזר לארץ, נפגשתי איתו פנים מול פנים כי הוא רצה לתת לי את הספר הזה (עד כמה שלא רציתי לפגוש מישהו מהאינטרנט, לא הרגשתי שהיתה לי ממש ברירה אחרת). אבל יכול להיות שרק בגלל שכ"כ מצאנו חן אחד בעיני השנייה כשנפגשנו במציאות, נעשנו חברים מבלי שמישהו יצטרך לערוך היכרות רישמית בינינו.

ובקשר לשפות אחרות, הרבה אנשים (מכל מיני ארצות) שלומדים עברית צוחקים על זה שאת מילות הנימוס שלימדו אותם הם לא שמעו מחוץ לכיתה של האולפן. אני חושבת שיפנים שלומדים שפות זרות לא מודעים הרבה פעמים שיש דברים שהם אומרים שנשמעים גסים או חצופים. אפילו יפנים שמדברים די טוב (כמו אלו מהמקויה) לא מבטאים דברים מסויימים בסגנון הדרוש, וזה נשמע כמעט מזלזל. לדוגמא:
אני: "הי, א-סאן. לומד קשה?".
א-סאן: "כן בטח!" (נשמע סרקסטי, אבל למעשה הוא רציני לחלוטין).

או:
"אז נו תתקשרי אלי כבר!"
ט-סאן שולח לי סמס שבו הוא מבקש בעדינות שאצור עימו קשר במהרה.

ועוד אחד אחרון:
"אני שפלה".
תלמידה יפנית של חברה שלי שניסתה לכתוב על היותה נמוכת קומה (או "מאותגרת מבחינה אנכית", אם נשתמש בביטוי הפוליטיקלי קורקט).

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

וואו אביצ'ו סנסאיי, מלא זמן לא הייתי כאן ^^'' (זה מה שקורה כשאתה משקיע את כל כולך בדבר אחד - אתה מאבד את הזמן לעסוק בדברים אחרים)

עקבתי אחרי כל השיחה שלכן והיא הייתה מאוד מעניינת אני גם לא מוותר ואני הולך להמשיך את לימודי היפנית שלי לא משנה מה!

mikokikyo - קראתי את כל מה שכתבת בשיחה שלך עם אביצ'ו ומאוד התעניינתי את נשמעת לי כמו מישהי מאוד נחמדה שאני יכול ליצור איתה נושא שיחה משותף על יפן אז חשבתי אם יש לך מסנג'ר? ^^
אני מאוד אשמח להוסיף אותך ולדבר איתך על יפן והתרבות שלה (את יכולה לשלוח לי בהודעה פרטית אם את לא רוצה לשלוח כאן. ^^'')

_________________
משפט סיני עתיק אומר כשכאין לך מה להגיד, תמיד תאמר משפט סיני עתיק ^_^.

הרצון להשתלטות עולמית נובע מפאשיסטיות יתרה וסממנים ברורים של פיגור שכלי. (וזה נכוןXD!)

מיאו - כי שימושי לדעת שפות =^^=

אביצ'ו סנסיי- וואו, נשמע נהדר! ככה את זוכה להכיר מקרוב את האנשים עצמם, ולא רק ללמוד על התרבות והשפה שלהם. נשמע מעולה~!

אם אפשר לשאול- זאת אומרת שהחבר שלך הוא יפני? אם כן- מגניב ^_^ אם לא- גם אחלה D:

ודרך אגב, ה-סאן הוא גם אחד מהידידים שלך? הוא ממש נחמד, וניסיתי להציג את עצמי כמו שצריך בכנס בפורים ^-^;;

וואו, זה נשמע משעשע XD אני מניחה שאם אדבר בשפה אחרת עם דוברים מלידה, אולי לא יפנית אבל נגיד אם אלמד שפה אירופאית כלשהי, גם אני אעשה טעויות מצחיקות כאלהXD

"מאותגרת מבחינה אנכית" זה הביטוי האהוב עלי כשמדובר בגובה XD

ו-וואו, זה נותן לי הרגשה ממש טובה לדעת שיש לך ידידים יפנים שהכרת פה בארץ. נותן לי תקווה שגם אני אוכל להכיר כמה יום אחד ולהתיידד איתם בלי להביך את עצמי לגמרי עם תסמונת הדוגרי שלי. ^_^

אוזומאקי-קון; במה השקעת את הזמן? :O
בכל מקרה, אשמח מאוד להמשיך ולסיים לקרוא את כל הפוסטים עד כה, כך שנוכל להמשיך את הלמידה בפורום ^^
אה, ובטח ^^

סבבה ^^

ואממ למה את מתכוונת במה השקעתי את הזמן?

_________________
משפט סיני עתיק אומר כשכאין לך מה להגיד, תמיד תאמר משפט סיני עתיק ^_^.

הרצון להשתלטות עולמית נובע מפאשיסטיות יתרה וסממנים ברורים של פיגור שכלי. (וזה נכוןXD!)

מיאו - כי שימושי לדעת שפות =^^=

כן, החבר שלי יפני. וזה די כיף, כי עם הבנאדם (הלא-יפני) הממוצע אני צריכה תמיד להסביר למה אני לומדת לימודי יפן, על התרבות והשפה היפנית וכו'... אחרי כמה זמן זה נעשה קצת מתיש (במיוחד עם כאלו שאפילו לא מתעניינים ביפן).
קצת קשה לי לפעמים עם "מאותגרים מבחינה יפנית". T-T
אבל לא רק שהחבר שלי כבר מבין על מה אני מדברת, אלא שהוא גם מלמד אותי המון. אז השיחות שלנו הרבה יותר מעניינות, וככה זה עם רוב הידידים היפניים שלי.

ה-סאן הוא אחד מהחבר'ה האלה. הכרתי אותו באחד המפגשים בת"א איפה שהרבה יפנים (וקומץ ישראלים סקרנים) מתקבצים בשביל לאכול, לשתות ולפטפט. למי שמעוניין, ביום שבת הזה יש בת"א מפגש כזה, אז מי שרוצה לבוא מתבקש לכתוב לי הודעה פרטית בשביל לדעת מתי, איפה ואיך. המפגשים האלו הם הזדמנות נפלאה להכיר יפנים ובעזרתם לשפר את כושר הביטוי ביפנית.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

אוזומאקי- כתבת שהשקעת את הזמן רק בדבר אחד ולא היה לך זמן ללמוד יפנית... אני מניחה שהתכוונת לבגרויות.

אביצ'ו סנסיי- נכון! מאותגרים מבחינה יפנית זו באמת בעיה לפעמים. היה לי רק חבר אחד, אבל גם הוא היה בתוך הקטע ואפילו היינו בהרצאה שלך בכנס בקיץ הקודם, כשעוד היינו ביחד. אבל התשוקה שלו ליפן וליפנית לא גדולה כשלי... למרות שגם שלי לא מספקת אותי לאחרונה, לצערי >:
ואיזה כיף לך! זו הלמידה הכי טובה, לדבר עם מישהו על דברים שבאמת מעניינים אתכם D:

האמתי שדי התפלאתי כשראיתי את ה-סאן בכנס, בגלל שלפי מה שהבנתי אנימה ומנגה לא כל כך פופולריים ביפן מבחינת הנורמליות של התופעה. אבל ראיתי אותו קונה מנגה כלשהי לפני שהצגתי את עצמי בפניו, כך שאני מניחה שהוא אהב את זה עוד כשהוא היה ביפן. דרך אגב, הוא דיבר ממש מהר אחרי שהצגתי את עצמי, וכל מה שקלטתי מזה היה השם שלו, וגם את זה ביקשתי ממנו שיחזור פעם אחת כדי שאהיה בטוחה שהבנתי טוב. הוא דיבר מהר ונדמה היה לי שהוא היה קצת נבוך, אז זה קצת בלבל אותי... זה תמיד יהיה ככה בהכרות ראשונית שאינה פורמלית?

ו-וואו, אפשר פשוט לבוא למפגשים האלה? כלומר, אפילו אם אני בקושי מכירה שם מישהו? [אני גרה בחור ליד הכנרת, אז אני לא אוכל להגיע... אבל אני פעם בכמה חודשים נמצאת בת"א, ואבוא גם לכנס בקיץ, אז אולי יצא לי לבוא מתישהו! (רק לשכנע את ההורים שלי לתת לי ללכת לזה יהיה קשה @@ נעבוד על זה :O)]

ה-סאן אוהב אנימה ומנגה (למרות שהוא לא יסכים להודות בזה בחיים בגלל הבושה) ולכן הוא רצה ללכת לכנס. הוא היה נבוך בעיקר בגלל שלא מעט פאנגירלז התנפלו עליו בהיסטריה, חיבקו אותו (מבלי לחכות להסכמתו המפורשת), דרשו ממנו את מס' הפלאפון (ואת האי-מייל, האייסיקיו והמסנג'ר שלו), והכריזו שהן אוהבות שונן-איי ויאוי. פאדיחה.
לכל מי שקורא את השורות הללו, אני ממליצה לו (או לה) להימנע מלעשות דברים כאלו, זה באמת לא נראה טוב.
מישהי בכנס גם שאלה אותי אם הומוסקסואליות היא דבר מקובל יותר ביפן מאשר במערב, בגלל שהיא קיבלה רושם כזה מקריאה של מנגות בסגנון יאוי ושונן-איי. ובכן, הומוסקסואליות היא ממש לא מקובלת. אולי היא לא נחשבת בתור חטא כמו ביהדות, בנצרות ובאיסלם, אבל זה לא אומר שמקבלים את זה בזרועות פתוחות שם.
כמו יאוי, גם רוב דברים ששייכים לעולם האוטאקואים לא נחשבים כנורמלים וכמקובלים ע"י המיינסטרים ביפן.
נכון שילדים שם גדלים על מנגה ואנימה המיוצרת עבור גילם, וככה גם כשהם מתבגרים. אין ספק שגם מבוגרים ילכו מדי פעם לראות סרט אנימה, או ידפדפו קצת במנגה. ככה גם החבר שלי ישב איתי לראות פרק של "אביצ'ו" ונראה די משועשע (הוא עדיין צוחק מהבדיחות שהיו שם).
אבל יש הבדל בין זה ובין לעשות קוספליי, לקנות הרים של מרצ'נדייס (או בכלל לקנות פיגרים של אנימה), להכיר עשרות סדרות של אנימה ומנגה, ולהכריז על התחביב הזה מול אנשים שרק לפני 5 דקות פגשתם אותם בפעם הראשונה. כל אלו נחשבים בתור דפוסי התנהגות של גיקים.
זו לא הדעה האישית שלי. את התחושות האלו אני קלטתי מיפנים כמו ה-סאן שנתקלו באוטאקו ובפאנגירל הישראלים המצויים. בגלל זה אני ממליצה לכם להיזהר (ולהסדיר את הנשימה) לפני שאתם מצהירים בפני יפני תמים שנקלע בשדה הראיה שלכם על אהבתכם הבלתי נלאית לאנימה, מנגה, and all that jazz.
ובבקשה אל תכריזו בגאווה שאתם אוטאקואים. "אוטאקו" ביפן (בעיקר בשנים האחרונות, לאחר כמה תקריות מזעזעות) הפך למושג שפירושו "לוזר שמתעסק בשטויות, מנותק מן המציאות, מתלהב מדמויות מצויירות במקום מנשים אמיתיות, בלתי-שפוי, ובעל פוטנציאל גבוה להפוך לרוצח ו/או אנס סידרתי שחוטף ילדות קטנות וששולח את מה שנשאר מהן להורים שלהן במעטפה".

בקיצור, אני לא יודעת מה קרה שם כשדיברת עם ה-סאן. אני רק יודעת שעבר עליו יום טראומתי (בלשון המעטה).

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

וואו, מסכן @@ אני בעיקר רציתי לדבר עם יפני, אבל כל מה שממש ידעתי טוב היה הצגה עצמית, אז זה מה שעשיתי. למרות שאני מודה שגם ביקשתי לצלם אותו >> אוף, עכשיו אני ממש נבוכה מזה T.T

אבל הוא באמת נראה קצת נסער מזה שמישהו שם לב אליו... עכשיו אני מבינה למה. למען האמת, אחרי שאמרנו "ביי ביי" ואמרתי "תודה", ראיתי כמה פאנגרלז רצות להצטלם איתו, והן באמת היו ממש קרובות אליו... אני מניחה שזה קרה לו גם לפני שפגשתי אותו, והוא בטח חשש שאקפוץ עליו תוך כדי =/ אני שמחה שלפחות דברים כאלה לא עשיתי T.T
אני מניחה שהוא די מזועזע ממה שקורה בכנסים שלנו... אצלם אין הרגשת אחדות כזו בכנסים? כאילו, אצלנו אני מרגישה מאוד בנוח עם רוב האנשים שאני פוגשת שם ושמחה להחליף איתם פרטים וגם לשמור על קשר טוב עם חלקם. אני מניחה שביפן גם זה אחרת, למרות שגם שם הכנסים הם בשביל "חנונים" כמונו.
הוא לפחות התאושש מאז?

אה, ומה לגבי המפגשים ההם?

המפגשים מתרחשים פעם בכמה זמן, כשמישהו מהיפנים מחליט להזמין את כל החבר'ה לעשות על האש. זה לא משהו קבוע ומסודר.

אני חושבת שה-סאן נהנה להצטלם עם שאר האנשים, אז אל תרגישי רע לגבי זה. וגם נראה שהוא ירצה ללכת לכנסים הבאים אם הוא עדיין יהיה בארץ. אבל כל החיבוקים, ההיסטריה, ההתלהבויות המפדחות - חוסר הדיסטנסט שלנו הישראלים לא בא ליפנים בטוב...
אני לא יודעת מה קורה שם בכנסים ביפן. אבל אני די בטוחה, כמו בדברים אחרים אצל היפנים, שאנשים לא באים לשם בשביל להכיר חברים חדשים ולא פונים סתם לבנאדם שלא מכירים (ובטח שלא מתנפלים עליו עם מצלמות, חיבוקים, הצהרות על האנימה החביבה שלהם, ובדרישות שיתן להם את מס' הפלאפון והאי-מייל שלו).
מצד שני, יש סיכוי זה שונה כשאתה בא ממדינה אחרת. אם אני בתור זרה אלך ביפן לכנס אנימה, אולי אנשים ירגישו חופשי יותר לפנות אלי בגלל שלזרים אין קטע שלא מציקים לאנשים שלא מכירים. אבל אני בספק שהם יתנפלו עלי בהיסטריה יתרה כמו שעשו לה-סאן.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

אני שמחה לדעת ^-^ כבר התחלתי להרגיש רע, וחבל, התמונה יצאה ממש טוב (:
אני מקווה שהוא יבוא לעוד כנסים ויתרשם לטובה... או לפחות יפתח הבנה גדולה יותר כלפי התנהגות חובבי האנימה בישראל.

אה, ולמפגשים הללו אפשר לבוא גם אם אני לא מכירה אף אחד? (אולי פרט אליך, אבל את בטח אפילו לא זוכרת איך אני נראית...)

אה, ודרך אגב- את באה לכנס הקרוב? זה שבאוגוסט? ממש אשמח לראות אותך שם D: ומאוד אשמח אם תעבירי עוד שיעורי יפנית, מאוד נהניתי מהקודמים ^-^

ה-סאן התרשם לטובה מזה שבכלל יש כנסי אנימה וקוספליי בישראל (אני בטוחה שהוא לא חשב לעצמו שיש בכלל דברים כאלו כאן).
אני לא חושבת שהוא (או כל יפני אחר) צריך לגלות הבנה כלפי התנהגות בלתי-מתחשבת מצד אנשים שמתלהבים מזה שהם פוגשים יפני. אני מתכוונת שמותר להתרגש (רק לנסות לשמור כמה שיותר בפנים), מותר לאהוב אנימה, מנגה, קוספליי, ושאר ירקות. אבל צריך להבין שהבנאדם הזה, לא משנה כמה הוא נחמד, הוא לא חבר שלכם (לפחות עדיין לא, כי אתה לא "חבר של" בתוך כמה דקות/שעות בודדות). לכן, אין סיבה להתנפל עליו, לחבק אותו, לדרוש ממנו את מס' הפלאפון שלו, ולנפנף מול הפרצוף שלו בחוברת יאוי או בפיגר שהרגע רכשתם. לכם זה נראה הכי ידידותי מצידכם בעולם, אבל הבנאדם המסכן כמעט עושה במכנסיים מרוב פחד.
אני חושבת שלאנשים כמו ה-סאן שבאים מרצונם לכנסים של אנימה אין דעה שלילית על אנשים שאוהבים תרבות יפנית פופולארית. אבל עדיין הם לא חושבים שזה מקור לגאווה, אלא משהו שמסתירים מרוב הפחד והבושה מ"מה יאמרו השכנים?". לכן, ה-סאן לא יודה בחיים שהוא אוהב את הדברים האלו (למרות שהוא יודע מי זו מיקו הטסונה).
ביפן, מי שמכריז על עצמו כ"אוטאקו גאה", הוא בדרך כלל אחד מהטיפוסים האלו שמשקיעים כמעט את כל כספם וזמנם בתחביב הזה ומתעסקים בו באובססיביות כמעט לא בריאה. הם גם טוענים שהם לא צריכים חברה אמיתית כשיש להם בנות מושלמות שהן מצויירות, מודפסות או עשויות מחומרים תעשייתיים. אני בספק שמישהו מהקוראים כאן ירצה להזדהות עם כאלו אנשים...

את יכולה לבוא למפגשים לבד, או לבוא איתי (אם אני הולכת). זה לא כ"כ משנה, כי חצי מהאנשים לא יודעים מהי הסיבה למפגש (בדרך כלל מדובר במסיבת פרידה ממישהו) - כמעט כולם באים בגלל האוכל, השתייה והחבר'ה.

אם הכל ילך כמו שצריך, אני אהיה בכנס באוגוסט. ההרצאה תהיה כמעט אותו הדבר כמו פעם שעברה, כי אין לי זמן לכתוב הרצאה אחרת (יש לי עבודות לסיים לפני שאני נוסעת ליפן). רציתי לעשות הרצאה על קימונו, כי בדיוק סיימתי ללמוד איך ללבוש יוקאטה אצל מורה יפנית. אבל אמרו לי שיש מישהי אחרת שמרצה על אותו הנושא. אז נאלצתי לוותר ולעשות שוב הרצאת מבוא ליפנית.

בכל מקרה, פה זה "כיתת יפנית". אז בואו כולנו נפסיק להספים ונחזור לדבר רק על דברים שקשורים לשפה היפנית. בשביל דברים שלא קשורים לנושא הלימוד, אפשר לכתוב לי הודעה פרטית.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

... ובחזרה ללימודים! היום אעביר שני נושאים יחסית קלילים.

הנושא הראשון שאני רוצה לדבר עליו הוא "צורת shi". בדומה לצורת te, גם צורה זו מחברת בין פעלים ותארים. אבל להבדיל מצורת te שנחשבת ניטרלית מבחינת רגש וגם מנומסת יותר, צורת shi מביעה רגשות חזקים (לטוב או לרע, תלוי לפי ההקשר). כך שפעלים יבואו לפני shi יהיו בצורה פשוטה בלבד, תארי i יהיו ללא כל שינוי, ותארי na וש"ע יקבלו da לפני ה- shi. לבסוף, מותר ואף רצוי לתת סיכום שמבטא אם כל הנאמר היה טוב או רע.
לדוגמא:
kinou minna de umi ni itta shi, oishii mono wo tabeta shi, tenki ga yokatta shi, totemo kirei datta shi: hontou ni tanoshii ichinichi deshita ne - אתמול הלכנו עם כולם לים, אכלנו דברים טעימים, מזג האוויר היה טוב, [הים] היה מאוד יפה: באמת שזה היה יום מהנה.
kyou nebou shita shi, basu ni maniawanakatta shi, jugyou ni osokatta shi, sensei wa okotte shimatta shi, saifu wo wasureta shi: taihen deshita yo! - אתמול ישנתי עד מאוחר (= כלומר, לא התעוררתי בזמן), לא הספקתי [להגיע] לאוטובוס, איחרתי לשיעור, המורה כעסה [עלי], שכחתי את הארנק: זה היה נורא!
K-san wa yasete iru shi, kao ga wakakute kawaii shi, hansamu da shi, shachou no musuko da shi: ii otoko deshou - ק-סאן הוא רזה, יש לו פנים צעירות וחמודות, הוא חתיך, הוא בן של מנכ"ל: הוא אחלה גבר, נכון?

הצורה השנייה היא koto ni suru (= "החליט ש...") ו- koto ni naru (= "הוחלט ש..."). כלומר, ההחלטה תבוא בצורת הווה פשוט בלבד לפני ה- koto, כש- ni suru אומר שהאדם שעליו מדובר החליט משהו לגבי עצמו, ואילו ni naru אומר שההחלטה נקבעה לו ע"י מישהו אחר בלי קשר לרצונו הפרטי. לדוגמא:
watashi wa nihon ni iku koto ni shimashita - החלטתי שאני אסע ליפן.
watashi ga nihon ni iku koto ni narimashita - הוחלט [ע"י מישהו אחר] שאני אסע ליפן.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

הפעם יש לנו נושא טיפה יותר מסובך: עוד סוג של תנאי!

בצורת ba (או: צורת naraba), החלק הראשון של המשפט (שיסתיים בצורה הזו) יהווה את התנאי, והחלק השני והמסכם של המשפט יביע את התוצאה הצפויה. בספר הדיקדוק שלי מסבירים שהתנאי הזה יותר היפוטתי מצורת tara, אבל השימוש הוא דומה (מה שזה לא אומר...).
תארי i בצורה זו יאבדו את ה- i שלהם בסוף ויקבלו במקום סיומת kereba, לדוגמא: atsui => atsukereba.
תארי na וש"ע יקבלו בסוף nara (או naraba בסגנון גבוה יותר): neko => neko nara, midori => midori nara.
בשלילה, פועל בשלילה (שנגמר מן הסתם ב- nai) יקבל nakereba (במקום ה- nai שבסופו): shinai => shinakereba.
אותו הדבר לגבי תארי i. למשל: atarashikunai => atarashiku nakereba.
תארי na וש"ע יקבלו אחרי עצמם את הסיומת janakereba, ז"א: sensei janai => sensei janakereba, kirei janai => kirei janakereba.
ועכשיו, להטיית הפעלים בצורת ba בחיוב (!):
פעלי הקבוצה הראשונה יאבדו את ה- ru בסוף ויקבלו סיומת reba. כלומר: miru => mireba.
בפעלי הקבוצה השנייה, כל צלילי ה- u בסוף יהפכו לצלילי e עם ba בסוף: kaku => kakeba, shinu => shineba.
ובאשר לשני יוצאי הדופן שלנו: suru יהפוך ל- sureba, ו- kuru ל- kureba.

והרי כמה דוגמאות:
kono hon wo yomeba, nihon no bunka ga wakaru you ni narimasu - אם תקרא את הספר הזה, יהיה לכך שתבין את התרבות היפנית.
mado kara mireba, fuji san ga miemasu - אם מסתכלים מהחלון, הר פוג'י נראה (= "אפשר לראות את הר פוג'י").
ano pasokon wa yasukereba, kaitai desu - אם המחשב ההוא זול, [אני] רוצה לקנות [אותו].
kare wa yuumei nara, ninki ga arimasu - אם הוא מפורסם, יש [לו] פופולאריות (= "הוא פופולארי").
kodomo nara, yume ga takusan arimasu - אם מדובר בילד, יש [לו] הרבה חלומות (או: "אם אתה ילד, יש לך הרבה חלומות". ל"חלום" יש גם את המשמעות של "תקווה לעתיד").
obenkyou shinakereba, daigaku ni nyuugaku ga dekimasen - אם לא לומדים, לא יכולים להיכנס לאוניברסיטה.
onna janakereba, onna no nayami wo shirimasen - אם [אתה] לא אישה, [אתה] לא יודע [מהן] הדאגות של נשים (= "אתה לא יודע מה מדאיג אותן").

יש עוד שלושה דברים שאפשר לעשות עם צורת ba שלמדנו הרגע:
1. לתת עצה, או פיתרון לבעיה (כלומר, להמליץ למישהו מה כדאי לו לעשות).
2. להביע חרטה על משהו שלא התקיים מעולם.
3. לבטא משהו שחייבים לעשות.

בשביל לייעץ, אחרי החלק הראשון של המשפט (שיסתיים בצורת ba), יבוא הסיכום בתור ii (או: ii desu, אם מדברים בסגנון מנומס). לדוגמא:
takushi ni noreba, ii desu - אם תעלה על מונית, יהיה טוב (= "עדיף לך לנסוע במונית").
tesuto no tame ni renshuu wo sureba, ii desu - אם תעשה תירגולים למען המבחן, יהיה טוב (= "כדאי לך לתרגל לקראת המבחן").
3ji ni kureba, ii desu - אם תבוא בשעה 3, יהיה טוב (= "מוטב שתבוא בשעה 3").

בשביל לבכות על חלב שמעולם לא נשפך, אחרי צורת ba יבוא yokatta (או: yokatta desu, אם אתם מנומסים):
se ga takakereba, yokatta desu - אם הגב [שלי] היה גבוה, היה טוב (= "הלוואי שהייתי גבוהה").
nihonjin toshite umareba, yokatta desu - אם [אני] נולדתי בתור יפני, היה טוב (= "הלוואי שהייתי נולד בתור יפני").
eigo ga dekireba, yokatta desu - אם [אני] הייתי יכול [לדבר] אנגלית, היה טוב (= "הלוואי שהייתי יכול לדבר אנגלית").

בשביל להביע משהו שחייבים לעשות (או משהו שצריך להיות), החלק הראשון של המשפט יסתיים בשלילה בצורת ba, והחלק השני יסתיים ב- naranai (או: narimasen, בצורה מנומסת):
Obenkyou wo shinakereba, narimasen - חייבים ללמוד.
hayaku okinakereba, narimasen - [אתה] חייב להתעורר מהר/מוקדם.
yasuku nakereba, narimasen - זה חייב להיות זול.
sensei janakereba, narimasen - זה חייב להיות המורה (כלומר, אף אחד לא יוכל להחליף את המורה).
midori janakereba, narimasen - זה חייב להיות ירוק.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

עכשיו אני רוצה לדבר איתכם על איך יוצרים משפט סביל ביפנית. סביל, למי שלא ברור לו, זה מצב שבו משהו נעשה למישהו (להבדיל מפעיל, שבו מישהו עושה משהו באופן פעיל). ובכן, מי שנגרם לו במשפט סביל הוא מן הסתם נושא המשפט, ולכן נוסיף לו wa. אם מצויין ע"י מי נגרמה הפעולה, אותו גורם יסומן ב- ni. ומן הסתם, בסוף המשפט יבוא פועל בצורת סביל.
כיצד מטים את הפועל לסביל?
בקבוצה ראשונה, ה- ru בסוף יוחלף בסיומת rareru (בדיוק כמו בצורת יכולת של הקבוצה הזאת, מה שעושה את העסק אח"כ לדי מבלבל - פשוט צריך להבין לפי הקונטקסט): miru => mirareru.
בקבוצה השנייה, צליל ה- u בסוף יהפוך לצליל a ונוסיף סיומת reru. לדוגמא: kaku => kakareru.
ביוצאי הדופן, suru יהפוך ל- sareru, ו- kuru ל- korareru.
בנוסף למשמעות של סביל, ניתן להשתמש בהטייה הזו ביפנית פורמלית בכדי לדבר על הפעולות שביצע האדם המכובד (רוב הסיכויים שמדובר בזה שאתם מדברים איתו). לכן, במקום לומר itsu isuraeru ni irasshaimashita ka, אפשר לומר גם itsu isuraeru ni koraremashita ka. שני המשפטים הללו פירושם "מתי באת לישראל?", ושניהם שווים במידת הנימוס שלהם.
אגב, זה די מתאים ברוב המקרים של סביל לסיים את הכל בצורת te shimau, בכדי להביע צער, חוסר כוונה, או זה שהכל נעלם או משהו בסגנון. בנוסף, כשמדובר ביצירה או המצאה של מישהו, נהוג לכתוב ni yotte במקום ni בכדי להביע את המילה "על ידי". עכשיו כמה דוגמאות למשפט סביל:
hitsuji wa ookami ni taberarete shimashita - הכבשה נאכלה/נטרפה ע"י הזאב.
denwa wa beru ni yotte hatsumei saremashita - הטלפון הומצא ע"י בל (או, אלכסנדר גרהאם בל, בשמו המלא).
Hamuretto wa sheekusupia ni yotte kakaremashita - "המלט" נכתב ע"י שייקספיר.
watashi wa shawaa wo abita toki, k-san ni mirarete shimaimashita - כשהתקלחתי, נראיתי לצערי ע"י ק-סאן (זאת דרך מאוד יפנית להתלונן על הפאדיחה שק-סאן נכנס לאמבטיה וראה לי בזמן שהתקלחתי).
okaasan wa tonari san ni korarete shimaimashita - השכנים באו אל אמא למרבה הצער (אין דרך מוצלחת לתרגם את זה מילה במילה. אבל הכוונה היא שהשימוש בסביל מביע את זה שהעובדה שהשכנים באו הפריעה מאוד לאמא שממש לא היה לה נוח באותו רגע לקבל אורחים).
watashi wa minna ni warawaremashita - נצחקתי ע"י כולם (= "כולם צחקו עלי").

אמרתי קודם שההטיות של הקבוצה הראשונה בסביל וביכולת נראות אותו הדבר (כלומר, נגמרות ב- rareru). יש דרך להבחין בהבדל באמצעות המיליות של המשפט. לדוגמא:
watashi wa sushi ga taberaremashita - יכלתי לאכול סושי.
watashi wa sushi ni taberaremashita - נאכלתי ע"י סושי.
אם אתם זוכרים את צורת יכולת, אתם יודעים שלפני פועל בצורת יכולת יבוא ga ולא wo. ו"על ידי" במשפט סביל הוא ni או ni yotte. אם המרכיבים האלו נכללים במשפט, לא תהיה לכם בעיה להבין למה הכוונה. הקושי הוא שלפעמים כל מה שיש במשפט זה הפועל בהטייה, ואז לא מבינים מי, מה ומו.

דרך אחת להדגיש את עוגמת הנפש שנגרמה לכם (בסגנון של "אכלו לי, אמרו לי, לקחו לי"), זה לסמן את הקדוש המעונה ב- wa, את מה שנגזל ממנו באכזריות ב- wo, את העבריין ב- ni, ולסיים בפועל בצורת סביל סובל. כלומר:
watashi wa oneesan ni purin wo taberaremashita - באשר אלי הפודינג נאכל ע"י אחותי הגדולה (= "אחותי הגדולה אכלה לי את הפודינג").
obaasan wa dorobou ni saifu wo torarete shimaimashita - באשר לסבתא הארנק נגנב ע"י השודד, למרבה הצער (= "השודד גנב לסבתא את הארנק, לצערי").

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

והשיעור האחרון להיום הוא צורת גרימה. כשיש הטייה כזאת במשפט, אנחנו מבינים שמישהו גרם (או הירשה) למישהו אחר לבצע פעולה מסויימת. מהתוכן יהיה ניתן להבין אם מדובר במקרה שהכריחו מישהו לעשות משהו בניגוד לרצונו, או שנתנו לו לעשות משהו שהוא כן רצה. דרך אחת שמאוד עוזרת להבחין בין שתי המשמעויות, זה העובדה שנהוג להוסיף te shimau בסוף המשפט כשמדובר במשהו שלילי או לא נעים.
הנושא הוא זה שהכריח או הירשה, ולכן נסמן אותו ב- wa. זה שהוכרח או קיבל את האישור, יסומן ב- ni. למושא ישיר נוסיף wo (בדיוק כמו שבעברית מסמנים מושא ישיר עם "את"). ולבסוף יגיע הפועל בצורת גרימה... אז איך עושים את זה?
פעלי הקבוצה הראשונה יוותרו של ה- ru שסופם ויקבלו סיומת saseru. לדוגמא: miru => misaseru.
אצל פעלי קבוצה שנייה, צליל u יהפוך לצליל a ולאחר מכן נוסיף סיומת seru. כלומר: oyogu => oyogaseru.
וביוצאי הדופן, suru יהפוך ל- saseru, ו- kuru ל- kosaseru.
למשל:
okaasan wa imouto ni tomato wo tabesasemashita - אמא גרמה לאחותי הקטנה לאכול עגבנייה (ההיגיון הבריא אומר לנו שרוב הילדים הקטנים לא אוהבים לאכול ירקות, ולכן במקרה הזה אמא הכריחה את אחותי לאכול).
sensei wa kodomo ni oyogasemashita - המורה נתן/גרם לילדים לשחות (פה באמת לא ברור אם הילדים נהנו משיעור השחייה עם המורה הזה, כי לא מובן אם הוא נתן להם לשחק במים או הכין אותם לאולימפיאדה. לכן שתי האפשרויות מתקבלות על הדעת).

בצורת גרימה משתמשים בשפה פורמלית בשביל לבקש טובות, או בשביל לבקש שיתנו לכם לעשות משהו. הנה כמה דוגמאות:
yasumasete kudasai / yasumasete itadakemasen ke - תן לי לקחת חופש בבקשה / הלא אוכל לקחת חופש? (הדרך הנכונה לבקש מהבוס לתת לכם חופש).
yomasete kudasai - תיגרום לי לקרוא בבקשה (גם זו דרך לבקש מהמורה לשתף אתכם באופן פעיל יותר בשיעור).
sukoshi kangaesasete kudasai - תיתן לי לחשוב קצת בבקשה (דרך מנומסת לבקש ממישהו להיות רגע בשקט, או שייתן לכם קצת זמן לפני שאתם נותנים לו תשובה).
makasete kudasai - השאר לי [את זה] בבקשה (שומעים את זה הרבה באנימה, כשאחת הדמויות מבקשת שישאירו לה לבצע את המטלה. אבל לא מדובר פה בצורת גרימה אמיתית, כי makaseru זה הצורה הבסיסית של הפועל, ולא מדובר בהטייה מפועל אחר).

דרך נפלאה להתלונן ביפנית זה לומר שנגרם לכם באופן סביל זה שהכריחו אתכם לעשות משהו. לכן, את הפועל בצורת גרימה נטה בסביל. או במילים אחרות, נוסיף לו rareru. לדוגמא:
sensei ni takusan no kanji wo obenkyou saseraremashita - הוכרחנו ע"י המורה ללמוד המון קאנג'י.
watashi wa okaasan ni gyuunyuu wo nomaseraremashita - אני הוכרחתי ע"י אמא לשתות חלב.
hontou no koto wo iwaseraremashita - הוכרחתי לומר את האמת.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

הפורום הזה נפתח ב- 6 למרץ 2008. היום, לאחר שנה, 4 חודשים ויומיים (פלוס-מינוס), אני גאה לומר שסוף-סוף סיימנו את החומר של שנה א' וב' באוניברסיטה - שזה כל שלושת הכרכים של ספר הלימוד Japanese for College Students של אוניברסיטת ICU.
אבל לפני שאתם נכנסים להיסטריה של "מה נגמר?! לא, אביצ'ו-סנסי, אל תעזבי אותנו! פליז!!" (או משהו בסגנון), אל תדאגו. עדיין יש את חוברת הלימוד של שנה ג', ותמיד אתם יכולים לשאול אותי שאלות נוספות. גם אם ייגמר החומר (מה שמאוד לא סביר), אני בספק שלא יהיו לי יותר דברים לספר על השפה היפנית.

_________________
ご主人様！ご主人様！大変でちゅ！！　カマンベール。。。
エビちゅマン

מזל טוב לנו ^______^

אני רק בהפוגה קלה משבוע ממש קשה של הדרכה, אבל אחרי שבוע הבא אחזור ללימודים D:
מה שכן, הקצב שלי ממש איטי ואני בעמודים הראשונים, וכל הזמן חוזרת עד לעמוד הראשון כי מתבלבלות לי הספירות ועוד דברים @@ אבל אני אמשיך ואתקדם, ואני מקווה שאצליח להשלים לפחות חצי מהחומר עד סוף החופש (: בסך הכל, חצי חומר של שנתיים בחודש וחצי זה יפה מאוד, לא?

(מה שמזכיר לי... באמת, איך ייתכן שב-13 עמודי פורום נדחס חומר של שנתיים? :O מרשים ממש!)