אמא"י

שם: יבגני קנטור, מוכר תחת הכינוי Random Otaku
גיל: 24
רזומה: מנהל (לשעבר) במגוון פורומי אנימה, א' הרצאות ומרצה במספר כנסים, כותב בלוג אנימה 5 שנים, קידום פרויקטים קהילתיים (טאקו-סאן, הפאנזין). מתעניין בתרבות האוטוקו, באופן כזה או אחר, מאז שנת 2002.

מצע:
"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". קידומה של סביבה תומכת תחביב ושל הקהילה הסובבת אותו צריכה להתחיל באותם פרטים קטנים, באותם עניינים יום-יומיים - אם זה תמיכה בפרויקט ספרייה כזה או אחר, פרסום התארגנויות סטודנטים או קיום אירועים מצומצמים יותר וממוקדים יותר מכנסי אנימה. כנס אנימה הוא יום אחד בחצי שנה, בעוד שספריה נגישה או הקרנות באוניברסיטה הקרובה לביתך היא משהו שנמשך לאורך כל השנה. כמו כן, אלו גם הדברים שפונים לציבור הכללי שאינו מבין בתרבות האוטקו דבר, אלו הדברים שמרגילים אותו למראה הדברים המוזרים האלה מיפן, גם אם לא גורמים לו להתעניין או לחבב אותם. יותר מהכל, זה הדגש שהייתי רוצה לשים כחלק מהארגון, בכל הנוגע להגדרת כיווני הפעולה שלו, מתוך אמונה כי זאת הדרך לשפר את "רמת החיים" של החברים בקהילה ולקדם את תרבות האוטקו עצמה כתחביב לגיטימי כלפי חוץ.

זה לא אומר שיש לי התנגדות עקרונית (או כל סוג אחר) לכנסים או לאירועים אדירי מימדים, כבודם במקומם מונח ומקומם בפסיפס הקהילתי הובהר מזמן. עם זאת, כפי שכבר אמרתי פעמים אינספור בעבר; אמא"י הוא לא ארגון כנסים כפי שאפשר להיווכח מההגדרה העצמית שלו, למרות שכך הוא מיתג את עצמו מאז שקם, וכוחו האמיתי וערכו המוסף כארגון בעל מעמד רשמי לא נח בכנסים, אלא בדברים שאף מעריץ (או קבוצת מעריצים) לא יכל לקדם כפרט או כקבוצה לא רשמית.

במקרים רבים זו עבודה אפורה ולא זוהרת למשך פרקי זמן ארוכים, בלי משוב מיידי וברור, ללא יכולת לטפוח למישהו על השכם ולהגיד "הבאנו 1300 איש לכנס!", ובקהילה שחיה לא פחות מאשר הציבור על "תרבות האינסטנט" זה בטח נראה כמו רעיון מוזר למדי, אבל זו עבודה נחוצה וחשובה. למזלי, מספיק לעבור על הפרוטוקולים הישנים שפורסמו כאן בפורומים כדי לקבל חצי תריסר רעיונות ופרויקטים שאפשר להתחיל ולהניע "בשלוף".

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

מעבר ליישום הפרויקטים הכתובים בפרוטוקולים שלא מומשו או מומשו חלקית (שאגב, לא אכפת לי ממי יבחר כי זה מופנה לכולם - תיישמו אותם! עלו רעיונות מעולים בפרוטוקולים שלא שמעו עליהם עוד לעולם), יש לך פרויקטים "משלך" שתרצה ליצור/לקדם?

_________________

שני פרויקטים לדוגמא שרציתי לקדם הם הספרייה ואגרגטור בלוגי אנימה. הראשון מתרכז במינוף ההצלחה של להב ופרויקט ספריית המנגה שלו בכרמיאל, תחילה ע"י יצירת שיתוף פעולה וסיוע פעיל לפרויקט, ואז ע"י שימוש בניסיון שנצבר באנשי הקשר שנוצרו בכדי לנסות ולהעתיק את הפרויקט לנקודה נוספת בארץ. השני, קטן ופשוט בהרבה, ינסה לתת מענה לצורך באתר אגרגטור חדיש, ורסטילי ובעל ממש משתמש נוח, לבלוגי אנימה ישראליים (ביחס למה שקיים כיום ב"טאקו-סאן") - זאת בכדי לקדם את מעט הבלוגרים הקיימים כיום ולייצר קרקע נוחה יותר לכותבים חדשים.

מסתובבים בראשי עוד כמה רעיונות מוצקים, אבל נראה לי שהעברתי את הנקודה.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

אבל טאקו סאן משמש כאגרגטור בלוגי אנימה כרגע.
אם הרעיון הוא בעצם ליצור אחד חדש יותר, על אילו צרכים הוא צריך לענות?

_________________

טאקו-סאן מתקיים כיום בלימבו - לא קיימת גישה אל מקום האכסון או הדומיין שלו, וגם אם ימצא האדם שאחראי עליהם ממנו לא תבוא הישועה כמו שהניסיון כבר הוכיח. מעבר לכך, בתצורה הנוכחית שלו, טאקו-סאן הוא שירות שבור, לוקה בחסר ולא ידידותי למשתמש שום צורה או אופן.
יש לי בצד איפיון די מפורט של איך הייתי רוצה לראות אגרגטור בלוגי אנימה ישראליים של ממש, אבל הדרך הפשוטה ביותר להסביר את עצמי תהיה לתת קישור ל- ולציין שהמטרה היא לייצר משהו לא פחות מרשים מבחינה טכנית, ממשק משתמש וחווית שימוש, רק כמובן בשפה העברית.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

אני אשמח לדעת את עמדתך בנושא הקהילה המבוגרת יותר. יש תחושה בחלקים אלו ואחרים שזו קהילה שלא מקבלת מענה מספק, אם מבחינת אירועים בכנסים המיועדים יותר לקהילה הצעירה ואם מבחינת אירועים פרטיים שמתאימים יותר לטווח גילאים החל מגיל 18 ומעלה.

טוב סוף סוף יש תחרות בבחירות לועד
ולא מעניין פה מספיק.

ככה -
הועד מורכב מ5 חברים, כרגע יש קרוב ל10 מועמדים.
את/ה כבר מן הסתם יודע/ת שכרוכה בעניין לא מעט עבודת צוות -
את מי היית רוצה לראות איתך בועד?
את מי -לא- היית רוצה לראות איתך בועד?

קח/י את זה לאן שתרצה/י:
אילו כישורים חסרים לך ומי יכול להשלים אותם.
את מי אתם מכירים וסבבה לעבוד איתו.
עם מי עבדתם ונכוותם.
מה אהבתם במצעים האחרים, מה לא.
וכו, וכו

קדימה, תנ/י בראש (:

pink_tofu - אני בהחלט שותף לתחושה שהחלק המבוגר בקהילה (18+) לא קיבל עד כה מספיק תשומת לב מבחינת פעילות הארגון, כאשר הדבר בולט במיוחד (לדעתי לפחות) בכל הנוגע למסיבות ה-J-Rock, שמצדיקות אירועים של 18+ לכל הפחות לסירוגין.

אני מבין שמדובר בפלח קטן יחסית בקהילה הכללית, אבל הוא גם אחד החשובים בהתחשב בכך שהוא מהווה בסיס לאנשים יוזמים, מעורבים ובעלי ניסיון חשוב לקהילה בכללותה. לכן גם אם קשה יהיה להצדיק אירועים קבועים המכוונים באופן בלעדי לקהל יעד זה (מעבר למסיבות), אני מתכוון לפעול במלוא המרץ בכדי לשפר את הסביבה בה מתקיים הפלח הזה, לדוגמא דרך יצירת קשר עם "תא ניפון" בירושלים (או כל התארגנות במוסד להשכלה גבוהה) וניסיון למנף את הפעילות שלהם (שמכוונת בבירור כלפי קהל מבוגר) ע"י פרסום ושיתוף כוח אדם (מרצים). אפשרות אחרת היא לקחת את אירוע הקוספליי כדוגמא, ולארגן ערב נושא מצומצם בו תתקיים הקרנה ו2-3 הרצאות (על מכ'ה למשל), בהתאם להיענות.

Luggage - יערך בהמשך (אם כבר תשובה רצינית, אז שווה לעבור על כל התגובות שוב ולהרהר על כך, לא?)

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

אני מעריכה את התשובה הכנה. עלה והצלח.

בנוגע לסוגיה הכללית של כנסים - כמו שאמרתי, אני מסכים בכל הנוגע לעניין החשיבות שלהם, הן כגורם מגבש, הן כמקור הכנסה והן כמקור לקידום פנימי של הקהילה; עם זאת, בהתחשב בכך שכנסי אנימה מאז כנסי הוליק הפסיקו לפרסם את עצמם בערוצים הלא-קהילתיים (ערוץ 2 וכו'), קשה לטעון שנכון לרגע זה כי הכנסים מהווים מסלול להשגת לגיטימציה מהציבור הכללי בארץ.

כמו כן, קשה לטעון שחסר לי ניסיון ניהולי בכל הנוגע לכנסים ברזומה שלי, אם זה שני התפקידים הרשמיים שלי (כולל הכנס הנוכחי) ואם זה התפקידים הלא רשמיים שמילאתי בעבר. כמו כן, הקביעה כי חברי ועד צריכים לתמוך באופן בולט\ברור בכנסים אינה צריכה להיות שוות ערך לקביעה כי "כנסים >> דברים אחרים", פשוט משום שעד עכשיו הדבר היחיד שהקביעה הזאת ייצרה זה הסטטוס קו הנוכחי. זאת שאלה של איזון בריא בסופו של דבר.

בלי לזלזל, אבל לא ניתן לקדם את שני הפרויקטים שהזכרתי (ואת הפרויקט וחצי שהזכרתי בתגובה ל-pink_tofu) בלי גישה לתקציבים, לאנשי קשר וסמכות. כך לפחות אני מסיק, בהתבסס על ניסיון רב השנים שלי בעשייה כזאת או אחרת במסגרת הקהילה.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

אני מסכים שכרגע ההכנסה היא בעיקר מכנסים, אבל זה לא אומר שתמיד זה צריך להיות ככה.

קודם כל, סייגתי את עצמי "בהסתמך על הרזומה", ובאמת התכוונתי לשורה למעלה. אני לא מודע ל"שני התפקידים הרשמיים" שלך, ועל כך מגיע לך סחתיין.

סחתיין.

לגבי לגיטימציה שכנסים גדולים נותנים - היה לי הרבה יותר קל לגייס חברים לאייקון, כשיכולתי לפתוח עיתון ולהראות להם על מה מדובר. כנסים גדולים נכנסים קבוע למדור ה"מה תעשו בפסח/פורים", גם בלי פרסום מכוון מצד המארגנים. אם אני נזקקתי לעיתון, קל וחומר ילדה בת 12 שצריכה לשכנע את ההורים שלה לתת לה ללכת לפסטיבל של פריקים בתל אביב.
אני לא מצפה שכל מי שיושב בוועד יתמוך בקיום כנסים גדולים. אבל לאור החשיבות הגדולה שלהם, אני מצפה שיהיה לו משהו משמעותי לתרום להם. רק להזכיר, לפני חודשיים הארגון כמעט התפרק, והזרז היה כנס הקיץ. גם אם אתה חושב שצריך להוריד מהדגש שניתן לכנסים גדולים (ומהפן הכספי אני מסכים איתך), כרגע הם עדיין הדגל של אמא"י, והוועד ימדד בתרומתו אליהם.


בנוגע להיקף הפרוייקטים שהצעת, אני מרגיש שאני ממש נטפל לקטנות, ובכל זאת:

אגרגטור לבלוגים - זה לא פרוייקט קהילתי. אתה צריך מנוע מעוצב שמציג רשימה מאוחדת של מספר RSS-ים. חיפוש קצר העלה את התוכנה הבאה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Planet_aggregator
פייטון, קוד פתוח, עושה בדיוק את מה שתיארתי.
שלב את זה בתוך אתר קיים, תן את זה למעצב, וסגרת עסק.
מצד שני, אני לא יודע על איזה איפיון חשבת, או מה מיוחד ב-anime nano, כך שיכול להיות שזה מורכב יותר.

ספרייה - שוב, אותה בעיה, אני לא יודע מה על אתה חשבת, אבל אצלי בראש זה עסק פשוט.
"הלו, בית אריאלה?"
"כן דויד?"
"אני יכול להעמיד אצלכם ארון של מנגה שיהיה פתוח לקהל הרחב, ומנויים יוכלו להשאיל? הכל יבוא מתרומות, ואנחנו נשלם לכם על האחזקה."

אפשר להשאיל מהם גם אם אתה לא מנוי בספרייה עירונית אחרת, כך שהשרות יגיע לכל הארץ. קשה לי להאמין שהם לא יסכימו למשהו שימשוך קהל עם עלויות אפסיות, ובמידה והם יסרבו אפשר לפנות לספרייה אחרת.
כל מה שצריך זה מוכנות לספוג הפסד קבוע לתקציב, ופעיל שיירכז את התרומות ויעביר אותן לספרייה.

מסיבת J-rock - מסכים.


ע"פ החזון של דויד לשיטת עבודה נכונה, הפעילים יעלו את הרעיונות הנ"ל, הוועד יבדוק אם אפשר לבצע אותם, יאפיין על פי דרישות כוח אדם וכסף, ויוציא מכרז חזרה לגוף הפעילים. הפעיל שיזכה במכרז יבצע את הפרוייקט, והוועד יפקח. הוועד (בעולם אידיאלי) הוא הגוף המנהל, לא המבצע.
המצע בתגובה הראשונה הוא מאוד כללי, ולא מתייחס לסוגיות בשטח. מאחר והפרוייקטים האלו נראים לי כמו חזון קטן מדיי, הייתי מעוניין לשמוע מה דעותייך על הנושאים הרחבים יותר שמעסיקים את הוועד הנוכחי.

בנוגע לפרויקטים:

אגרגטור בלוגי אנימה הוא פרויקט מקהילתי בהגדרתו משום שהוא נותן שירות לחלק מהקהילה, מצומצם כמה שלא יהיה בנקודת הזמן הזו, אשר כותבת או קוראת באופן פעיל בלוגי אנימה בשפה העברית. כפי שכבר ציינתי בשלל מקומות ולאורך תקופה ארוכה, כתיבת בלוגי אנימה של ממש היא דרך אפקטיבית למדי (ומוכחת, אם מביטים בקהילות של דרום אסיה וארה"ב) לייצר שני דברים שלעניות דעתי חסרים בקהילת האנימה ומנגה הישראלית - האחד הוא בסיס נטרלי ורב-ראשי שיעודד פולמוס (ויש לכך שזה אכן אפשרי דוגמא עדכנית) משמעותי יותר על התחביב והנגזרות שלו, השני הוא מקור ישיר ולא מדולל לתוכן שיעשיר את ההון התרבותי של קהילת מעריצים.

בנוגע לצד הטכני - מעבר לעובדה שהצד הטכני של הרמת אגרגטור של ממש לא פעוט כמו שאתה גורם לו להישמע, אתה מתעלם גם מסוגיה נוספת; אגרגטור הוא אתר "נושם", ומישהו יצטרך לתחזק אותו, אם זה הוספת כותבים חדשים (והסרת כותבים ישנם?) ואם זה דאגה לכך שבאגים שהתגלו יתוקנו וכו'. או בקצרה, זה לא "זבנג וגמרנו", אם רוצים שהפרויקט ייתן מענה לטווח ארוך ויפעל באופן אקטיבי כדי לעודד את התחום.

עתה לעניין הספרייה. תחילה, הדבר הנכון לעשות הוא לעזור לפרויקט הנוכחי להתבסס ולהתחזק, ובעזרת הקשר הרשמי בו (הספרנית העירונית שהסכימה לרעיון ורואה אותו מתהווה, ואת ההיענות אליו) ליצור ראש גשר במקומות נוספים. הנכונות של ספריות עירוניות לתמוך במדור מנגה לא צריכה להיות מובנת מאליה, בהתחשב בכך שאתה אומנם תורם את הכרכים, אבל מדובר בתחום בו הם לא מבינים (ולכן הם לא יכולים לברור מה מתאים לאיזה גילאים, למשל) ומדובר בסוגיה לוגיסטית ומנהלתית (צריך לארגן לזה מקום, להכניס את הדברים למערכת ואם כן אז איך, איך עובד מנגנון ההשאלה בנוגע לכרכי מנגה וכו'.) - אי אפשר לגשת לעניין באופן לא מבושל (בעיקר אם המטרה היא ספריה בסדר גודל של הספריה העירונית של תל-אביב) והמלצה מגורם רשמי (הספרנית מכרמיאל) היא תוספת כמעט נדרשת לעניות דעתי.

במקביל, לאור הנכונות שהקהילה הפגינה כלפי הפרויקט בכרמיאל, אפשר יהיה לבצע גיוס תרומות לטובת פרויקט כזה שיקום במקום נוסף, בכדי לצמצם את המחויבות הכספית מצד אחד ובכדי ליצור הרגשת מעורבות ושייכות בקרב המעריצים מצד שני.
בסופו של דבר, בדומה לפרויקט האגרגטור, בכדי לתת פיתרון אמיתי, יציב וארוך טווח עם פרויקט שכזה, לצרכים של המעריצים, נדרש משהו מעבר לשיחת הטלפון הדמיונית שציטטת בתגובה שלך, ותפיסה של הקלת ראש לסוגיות שכאלה רק בגלל שעל פני השטח (ורק ברמה הזאת) הן נראות כמו זוטות.

עד כאן עניין הפרויקטים.

חזון, בדומה לאידיאלים, הוא דבר חשוב כגורם מכווין, אבל חשוב לדאוג שהוא לא יהיה הפריזמה היחידה דרכה אתה מביט על המציאות. הועד בהחלט צריך להיות ועד מנהל, המפקד על כמות כזאת או אחרת של אנשי עבודה, אך המציאות מכתיבה מצב בו על כל חבר וחבר ועד להוביל פרויקט או פעילות באופן מעשי, גם אם הוא הצליח לגייס לצידו אנשים מהקהילה. האקטיביות הזאת היא מרצך בסיסי אם ברצננו לייצר מציאות בה היא כבר לא נדרשת באותה מידה בה היא נדרשת כיום.
אשמח להבין לאילו "סוגיות בשטח" לא התייחסתי עד עכשיו, אם במצע ואם בתגובות עד כה, בכדי שאוכל לתת לך תשובה נאותה. מעבר לכך, איני חושב שכלל הפרויקטים והפעילויות שציינתי עד כה בנושא זה (שלושה וחצי פרויקטים ופעילויות, וזה בלבד מתוך תגובה ולא סקירה כללית) מסתכמים לכדי "חזון קטן מדי", אלא לחזון מעשי ובר ביצוע - אני מעדיף להימנע מהצהרות עוצמתיות וכלליות, אפילו שהן נשמעות מרשימות יותר. בנוגע "לנושאים הרחבים המעסיקים את הועד הנוכחי", אשמח להבין ביתר פירוט למה כוונתך בכדי שאוכל להתייחס בהתאם.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

שאלה טכנית:
אתה מפרט פה את החזונות שלך לגבי אירועים קטנים, שמבחינתי זה הדבר הויטאלי ביותר שחסר כרגע, אבל בשנה האחרונה (תקן אותי אם אני טועה) לא עשית מאמץ כלשהו ליישם את הרעיונות האלו כפעיל אמא"י מחוץ לועד. למה זה?

תחילה חשוב לציין כי לא הייתי פעיל אמא"י בשנה החולפת, או קודם לכן - הדברים שאני מקדם, מקודמים על דעתי האישית ובמגבלות המאשבים שעומדים לרשומתי. לא הייתה לי גישה למשהו מעבר לכך בשנה החולפת.

במגבלות אלו כן יצא לי לנסות ולדחוף את פרויקט האגרגטור, ועל כך יכולים להעיד מספר אנשים, ללא הצלחה יתרה לצערי (לכל הפחות קיבלתי גישה לממשק הניהול של טאקו-סאן, בכדי לתחזק את מה שיש). כמו כן, יצא לי לממש פרויקט "קטן" אחר שהסתובב בראשי זמן רב - הפאנזין, במסגרתו יצאו שלושה גליונות לפני שהעורך הגראפי החליט להעלם, ניסיון שהוכיח שיש לפרויקט שכזה היענות אדירה.
את פרויקט הספריה לדוגמא, לא היה באפשרותי לקדם בגלל דלות האמצעים שלי - הדבר היחיד שיכולתי להציע ללהב זה פרסום במסגרת המוגבלת שלי ותרומה של תריסר כרכים.

אני לא בדיוק שמח מהתפוקה של עצמי בשנה החולפת, אבל אני כן מרגיש שיצא לי לעשות דבר או שתיים במהלך השנה הזאת.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

אה, לא התכוונתי לפעיל אמא" במובן הרשמי, אלא יותר כ-מישהו בקהילה שרוצה לעשות אירוע ולא צריך להיות בוועד בשביל זה. למשל, הן הילה ואני והן מפגשהם שלקחנו על עצמינו לארגן מסיבות במהלך השנה, בלי להיות חלק מתת-ארגון רשמי זה או אחר תחת אמא"י.

ניסוח מחדש של השאלה - מעבר למשאבים הכספיים שתיתן לך ההצטרפות לוועד, שאותם ברמת העיקרון היית יכול אולי אפילו לקבל השנה מבלי להיות חלק בו, איך ההיבחרות שלך לוועד תסייע לך בהגשמת הפרוייקטים שהצגת בפנינו?

pink_tofu - טעות הבנה מצידי אם כך, אני מתנצל. בכל מקרה, לגוף השאלה:

היבחרות לועד תאפשר לי להשתמש בשלושה דברים אליהם רק לחבר רשמי בועד הארגון יש גישה.

a1) גישה ישירה ללב העניינים תאפשר לי לתת לפרויקטים ולרעיונות שלי "fighting chance" מול שאר הועד, ונציגיו, בכל הנוגע לכך אם יקומו או יפלו, כמישהו שהוא חבר ועד ולא חבר קהילה ללא מחויבות ברורה לארגון. כאדם המגיע לארגון מבחוץ, אני נתון לרחמיהן של תפיסות העולם והאמונות של חברי הועד, שלא בהכרח מבינות את הטעם במה שאני מציע.
1b) כמו כן, גישה ישירה לעניינים תאפשר לי לקדם באופן "פאסיבי" גם פרויקטים ופעילויות שלא בהכרח מעניינים אותי אישית (למשל המסיבות), ע"י הצבעה והבעת עמדה כחבר ועד - גם אם ארגיש שאין לי פנאי לטפל בעוד דברים בנוסף למה שכבר לקחתי על עצמי, עדיין אוכל להועיל מעצם זה שיש לי זכות הצבעה, החלטה וקול.
2) לגיטימציה כגוף רשמי, עצמאי או כנספח אגודת מד"ב, אפר כלל הנראה תפתח הרבה יותר דלתות ואפשרויות מול גופים חוץ-קהילתיים מאיזה שם רוסי ובלוג אנימה מאובק. אני מאמין שיהיה הבדל בין האופן שבו יתייחסו בספריה עירונית (סליחה על הדוגמא השחוקה) לפנייה מאדם פרטי לבין פנייה מגוף שלכאורה מתעסק בתחום הזה ויש לו אצטלת רשמית.
2b) אצטלת הרשמית תפעל גם פנימה, על קהילת המעריצים, כך שאם הקהילה מאמינה בארגון ובועד, קריאת "בוא תעזור לעשות משהו מגניב!" תענה באופן רציני יותר מאשר קריאה שלי כאדם פרטי, לא משנה האמצעים שעומדים לרשומתי. איפה עוד אפשר לגייס המון זועם שיעזור לעשות עבודת כפיים?

כהערת שוליים והתייחסות לאמירת "כנראה היית מקבל" - מהכרות המוגבלת שלי עם הניסיון המבורך שלך ושל הילה להרים מסיבת 18+, מסיבה שכזאת עדיין לא התקיימה בגלל קשיים מול הועד (תקנו אותי אם אני טועה) כך שעם כל הכבוד שלי לועד הנוכחי, אני מתקשה להאמין שמה מהדברים הללו היו מתקדם אם הייתי מגיע עם הצעה מחוץ למערכת.

david_z - מה היא החשיבות לאלמנט הקהילתית של פרויקט, בהקשר שבו אתה משתמש במונח, מבחינת התועלת שלו לקהילה? רק בגלל שכוחות קהילתיים לא נדרשים למימוש של פרויקט לא אומר שהוא פחות. יש מספיק הזדמנויות לתחושת "ביחד" בעשיית הארגון, ולעיתים נדרשת עבודה מקצועית נקודתית שלא בהכרח מגיעה מכיוון הקהילה (מה גם שקיים סיכוי סביר שאפשר יהיה למצוא כותב קוד מן הקהילה לפרויקט האגרגטור.)

האגרגטור הוא פרויקט שנועד להצעיד את הצד התוכני בקהילה צעד קטן קדימה ובכך נחה חשיבותו, לא ביכולת או חוסר היכולת שלו להדליק לנו איזו מדורת שבט חמימה.

בנוגע לספריה אני מעדיף שלא להמשיך בדיון לפני שלא יהיו לי פרטים מוצקים יותר עליהם אוכל להתבסס, וכולי תקווה שאכן מדובר באוטופיה קלילה שאתה מתאר במקרה של כל ספריה. מקווה שתסלח לרצון שלי לא להיגרר לסוגיות שוליות יותר בדיון הזה. מה שכן, בדומה לסוגיית האגרגטור, הדבקות באלמנט הקהילתי, כפי שהגדת אותו, אינה קשורה כאן לחשיבות הפרויקט לקהילת המעריצים או לתרומה הישירה והעקיפה שלו לקידום התחום בארץ. שוב - מדורת השבט היא לא המטרה העליונה כאן.

עתה ל"סוגיות בשטח":

1) זו שאלה בעיתית משום שהיא מבוססת על הנחת יסוד שגויה, לפחות לתפיסתי ומההכרות שלי עם העובדות. המייל המלודרמטי של אמיר לא סימן איזו נקודת משבר מבחינת הועד הנוכחי והארגון - הוא סימן ניסיון מקורי ויעיל במיוחד לגייס כוח אדם לכנס, סוגיה שהייתה בעייתי במיוחד הפעם.
2) לעבוד, להיות כנה עם הטעיות שלך, לעבוד שוב, להיות אקטיבי בדברים שהם לא רק הכנסים ואז לעובד עוד קצת. שום להטוט של יחסי אנוש לא ישנה את העובדה שהבעיה העיקרית של הקהילה עם הארגון עד כה היה חוסר תפוקה מצידו (מבחן המעשה?) וההתנהלות הלקויה שלו באופן כללי - רק עבודת כפיים ועשיה תשנה תפיסה שכזאת. זה לא יהיה פשוט, אבל זו המציאות.
3) השיפור לדעתי צריך להתרחש בשתי רמות - תחילה בכך שיהיה מעמד של חברים פעילים בארגון שהם לא הועד (סוגית כוח אדם, מישהו?), ואז בכך שיעבירו אל המעמד החדש הזה מידע. כרגע הכוח המבצע של הועד הוא הועד עצמו, כך שהשאלה הזאת לא כל כך רלוונטית.
4) הכוונה שלך היא לארגונים דוגמת התארגנויות של מחזות זמר? זו שאלה כללית, לכן אענה באופן כללי. על הועד להתייחס באופן הוגן ומתחשב בהתארגנויות שכאלה, מתוך תחושה של שותפות גורל מסוימת ומתוך הבנה כי האינטרסים של כלל המעורבים הם משותפים ברמה הבסיסית ביותר.
5) ראה סעיף 2 וחלקית סעיף 3, כמו גם את התגובה שלי בנוגע לחשיבות האקטיביות של חברי הועד לפחות בתקופה הקרובה - ניתן יהיה לגייס כוח אדם איכותי יותר לארגון, בהתנדבות, ברגע שהתנאים בקהילה (שמאפשרים יצירת מעריצים מסוג כזה או אחר) ישתפרו כתוצאה מהפעילות של הארגון וכוח אדם כזה יופיע, ובמקביל הפעילות הזאת תיצור מציאות בה לקחת חלק מארגון פעיל שכזה יהיה דבר חיובי ורצוי. או בקצרה - המצב עכשיו קשה במיוחד מבחינת כוח אדם ורק הרבה עובדה והשקעה מצד הועד שייבחר תאפשר ליצור מצב שבו בעתיד יהיו אנשים שיעזרו לו לעשות את תפקידו.

בקשר ל"פרויקטים קטנים שלא מחייבים אותי לשבת בועד" - ראה את תגובתי ל-pink_tofu, אם ברצונך להבין למה הפרויקטים הללו לא יכולים לצאת אל הפועל באמת ובתמים, באופן מסודר ולטווח ארוך, ללא מעורבות הועד.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

לא דיברתי על החשיבות של פרוייקטים קהילתיים.
דיברתי על "פרוייקט קהילתי" כפרוייקט שנדרשים כוחות קהילתיים לקדם אותו, בניגוד לאגרגטור או ספרייה (שלהבנתי) ניתן לתת לפעיל בודד לקדם אותם, והוא יוכל לעשות זאת בכוחות עצמו. בשביל פרוייקטים מהסוג השני לא צריך כסא בוועד.

אם אתה מרגיש שלא ניתן לקדם אותם מה"ספסל האחורי", אז תבורך, יש לך מטרה חשובה בוועד - להקל ולעודד יזמות מצד הפעילים. אני בעד.


לגבי השאר - סבבה, קיבלתי.
בהצלחה!

תודה על התיקון בנוגע למסיבות ה-18+, תמיד טוב לקבל חידוד בקשר לדברים כאלה.

עתה ללב התגובה:

1) אני בהחלט מסכים שצריכה להתקיים הסתייגות בריאה בועד, משום שכמו שכבר ציינתי בהודעה קודמת, מדובר בחלק קטן יחסית בקהילת המעריצים הישראלית ולכן פעילויות המכוונת רק אליו צריכות להיבחן בעין זהירה.

2) האמירה שלי נובעת משני כיוונים כלל לא מופשטים; האחד הוא ניסיון אישי בנוגע לאחד הפרויקטים שלי בשנה החולפת, והשני הוא ניסיון עקיף שנאסף ע"י התבוננות פרטנית בהתנהלות הועד (פרוטוקולים או אמצעים אחרים) וע"י רשמים אחרים מהשונה האחרונה. במילים אחרות, ובקצרה, לא הטלתי מזלות כשבחרתי לא לפנות לועד עם שאר הדברים שלי אלא התבססתי על דבר מה מוצק יותר.

2ב) אז הרשי לי להעמיד אותך על טעותך (באופן הנטרלי ביותר שאפשרי). בנוסף לסעיף 2 מעלה, אצביע ברשותך על רשימת הדברים שכן הספקתי לעשות בכוחות עצמי בשנה האחרונה, שפורסמה קודם לכן - כל הרגשה של "חוסר פעילות" אינה מבוססת, פשוט משום שכן פעלתי, עד כמה שיכולתי, בשנה האחרונה - רק שלא תירצתי את חוסר ההישענות שלי על הועד על איזו בדיה, גם לא השתמשתי במעשה או חוסר מעשה של הועד כתירוץ לחוסר עשייה שלי אישית.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

יבגני, קודם כל אני רוצה לאחל לך בהצלחה.

בשיחות שהיו לי איתך בעבר דיברנו על אופן ההתנהלות של אמא"י אם
בהקמת פרוייקטים ואם בכלל.

בשיחותיינו הסברת כיצד לדעתך הועד פועל בצורה לא מאורגנת ולא מסודרת
ושהם לא מקפידים לפעול בצורה הראויה בדברים מסוימים.

כדוגמא: כאשר דיברנו על סוגיית יצירת הקשר עם VIP's ביפן הסברת לי על נוהל
הפנייה לשגרירות (שנה מראש, יצירת הקשר ע"י השגרירות, מתן אפשרות לשגרירות לתווך וכו'...)
והסברת לי למה לדעתך בגלל שהועד לא נוקט בדרכים המקובלות הם פוגעים בקהילה
ולא נותנים לה את כל מה שאפשר לתת לה.

השאלה שלי היא כדלקמן:
א. לעיתים קרובות הצורות הנכונות לפעול לוקחות זמן, כדוגמא: כנס אייקון מתחילים להתארגן
חצי שנה מראש, סוגיית הפנייה לשגרירות שנה מראש, האם בתור חבר ועד תשקיע מאמצים בעיקר
בפרוייקטים עתידיים ? או שנראה תוצאות מיידיות לחברות שלך ? כמו כן, כיצד אתה מתכנן לוודא
שפרוייקטים עתדיים יעלו גם במידה ובשנים הבאות לא תיהיה חבר ועד ?

ב. במידה ותבחר לועד, האם אנחנו נקבל נציג ששם סייגים לפעולות ודואג שהועד יפעל תמיד ע"פ
הצורה הראויה או שנקבל נציג ללא גבולות שעושה הכל על מנת לספק תוצאות לקהילה ולא משנה באיזו
דרך ? כמו כן, הייתי שמח לשמוע מדוע אתה מאמין שהדרך שציינת היא הדרך הנכונה.

_________________

! NEVER LOSE YOUR HEAD

הידד, שאלות ענייניות ומעניינות! לא חשבתי שאזכה לראות כאלה שוב במערכת הבחירות הזאת. P:

א) אני חושב שהתבוננות בפרויקטים שהעלתי כדוגמא עד כה בטופיק הזה, והאמירה שלי בכל הנוגע לטיפול הלוקה מול שגרירות יפן, משתלבים לכדי תשובה לשאלה שלך; מצד אחד אשקיע מאמצים בפרויקטים שבתקווה יראו תוצאות בטווח קצר יחסית, ומצד שני אשקיע מאמצים בקידום תהליכים ופרויקטים (עד כמה שלבסס את הקשר עם השגרירות זה פרויקט) לטווח הארוך - שתי כיווני הפעולה חשובים באותה מידה בשביל ארגון בריא, ואין בהן סטירה מובנת בשום צורה שהיא. אחרי הכל, השקעה בפרויקט לטווח ארוך, שמתפרסת על פני זמן רב יותר ולכן מהווה נטל קטן יותר בשוטף, יכולה לשאת פירות שיעזרו לפרויקט בטווח קצר שיחל בעתיד.
מבחינת העברת המקל למחליפי - נראה לי שהדרך הכי טובה להבטיח את סיכוייו של פרויקט שיחליף ידיים, היא קודם כל לדאוג לניהול מסודר ומתועד של הפרויקט בכדי שפרטיו לא יפלו בין הכיסאות ברגע ההעברה, מעבר לכך בפרויקטים לטווח רחוק זו סוגיה שצריך לקחת בחשבון כאשר מאפיינים את הפרויקט; אם זה לארגן אותו באופן כזה שאבן דרך שלו תיפול בדיוק על מעמד של החלפת ועד, או לכל הפחות לא באמצע תהליך קריטי בפרויקט.

ב) שוב, אני לא רואה ניגוד מובנה בין הצורך לעבוד באופן תקין (מנהל תקין?) ומסודר, לבין השאיפה לעשות את כל מה שניתן כדי לספק תוצאות - אחרי הכל, המבחן של כל חבר ועד הוא בסופו של דבר מבחן התוצאה, לא מבחן הכוונה, לא מבחן הניסיון והכוונה הטובה, עד כמה שזה לא נחמד, חברמני או רגשני. אם להגדיר את זה נכון, המטרה שלי היא לשאוף לעשות את המרב האפשרי בכדי לספק תוצאות, בתוך גבולותיו של מנהל תקין ושקוף כלפי קהל הבוחרים.
בסופו של יום, לפעול ללא גבולות או סדר, לפי גחמת השעה ובהתבסס על אמוציונליות, כמו שקרה עד עכשיו, בסופו של דבר מוביל אותך למצב שיש לך הרבה חול, ואין מה לאכול.

מקווה שעניתי על שאלותיך לכל הפחות באופן בסיסי - אשמח לענות על שאלות נוספות, במידה ויש לך.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.