אמא"י

שם - סמדר שחף
גיל – 46
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וייעוץ, ותואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, שניהם מאוניברסיטת חיפה.
עובדת כיועצת בתיכון מזה שנים רבות.
נשואה ואם לשניים.

את תחום האנימה והג'יירוק גיליתי לפני כחמש שנים, לאחר שבתי לחצה עליי, בלי להתייאש, לצפות איתה באנימה, השמיעה לי ללא הפסקה את "מרביילס" של מאליס מיזר והראתה לי DVD שלהם בהופעה חיה. מיותר לציין שההתמדה שלה הצליחה מעל המשוער, וכיום התחום הזה מהווה חלק מרכזי בחיי, וממלא כמעט את כל שעות הפנאי שלי.

חוץ מצפייה באנימה והאזנה למוזיקה יפנית ניסיתי לתרום קצת לקהילה, ועשיתי זאת מחוץ לממסד, עד כה:
- הקמתי את פורום מוזיקה יפנית בתפוז באביב 2006, לאחר שהקמתי וניהלתי את קומונת ג'יירוק בתפוז במהלך השנה שקדמה לכך, ניהלתי אותו כשנתיים, ולפני כשנה העברתי את הניהול שלו הלאה.
- ערכתי רשימות השמעה למסיבות מוזיקה יפנית - אחת בהארוקון 2008, ואחת במועדון ויקה.
- חברה בקבוצת פנסאב ישראלית אחת מזה כשנתיים, ובקבוצת פנסאב ישראלית נוספת מזה כשנה, כמתרגמת ועורכת, ומסייעת בכך לקהל רחב להיחשף לאנימה. אני גם לוקחת חלק בהכנת סרטים/סדרות המוקרנים בכנסים.
- חברה בקבוצות פנסאב בינלאומיות כמו יורושיקו, אנימנדה, לייב-איבל ועוד, בתפקיד בקרת איכות.
- מסייעת בניהול אתר אניויקי.

מעבר לכל הפעילויות האלו, אני מעורה למדי בקהילה, וחושבת שלא יקשה עליי להתנהל בתוכה, ולמצוא דרכים שיעזרו לה להתפתח ולהתעצם. לכן החלטתי לנסות לעזור מבפנים, ולנסות להיבחר לוועד אמא"י.
חשוב לי שארגון זה יצליח, כי הצלחתו היא שתקבע במידה רבה את התפתחות התחום , כמו גם כל תחום תרבות יפן בארץ.

למדתי שהבטחות והצהרות קל לפזר, אבל לא תמיד קל באותה המידה לקיים, לכן אשתדל להימנע מכך.
רק אומר שאעשה ככל שביכולתי לשפר את התנהלות אמא"י, לא כי אני חושבת שהיא לוקה כרגע בחסר, אלא כי אני מאמינה שיש לה לאן להשתפר.
אני מעריכה שהתחומים בהם אוכל לתרום הכי הרבה הם אלה שעוסקים בקשר עם מוסדות וגופים רשמיים כמו שגרירות יפן, אמצעי התקשורת, משרדים ממשלתיים וכו', לצורך קידום נושא האנימה והמנגה בארץ - קבלת הכרה רחבה בארגון, חשיפה תקשורתית רבה ומדוייקת ככל האפשר, גיוס משאבים ממשלתיים.
תחום נוסף שקרוב לליבי הוא הפצת נושא האנימה והפיכתו לזמין ככל האפשר בארץ, בעיקר בפריפריה (כי שם אני גרה P:) ולא רק באזור המרכז, לכן אשקיע מאמצים רבים בנושא זה.
דבר אחרון שארצה לציין כאן כנושא שמעסיק אותי, ואשתדל לפעול בו, הוא היחסים העכורים בין תת הקהילות בארץ. לא רק שאין לכך הצדקה, אלא שזה מזיק לנו כקהילה הרבה יותר מכפי שזה גורם סיפוק למעורבים בדבר. אני מודעת לכך שסיכויי ההצלחה כאן נמוכים למדי, אך עם זאת אינם אפסיים, ולכן ראויים למאמץ.

אם משהו מכל מה שכתבתי כאן מדבר אליכם, אשמח אם תבחרו בי לוועד אמא"י.

תודה,
סמדר.

אותה שאלה כמו לרונן:
כתושבת הצפון, תיאלצי להקדיש זמן נוסף להגעה לפגישות הוועד (אשר מרביתן, כמו מרבית חברי הוועד, ככל הנראה ייערכו במרכז)
האם יש לך את הזמן הזה?