אמא"י

שם: הילה (פוקע) בגם

גיל: עד הבחירות זה יהיה 18

רזומה:
- מתנדבת בצוות עיצוב בכנסים מאז הגאקון – ראיתי את הצוות גדל ומתפתח, מחבורה של אידיוטים שמציירים עם גואש על הרצפה בעזריאלי לצוות גדול ומפותח (ומגניב בטירוף~).
- אחראית פלייליסט בג'ייפארטיז כבר שלוש מסיבות (and counting ) – אחרי האכזבה מהמסיבה בחיפה, לקחתי יוזמה והצעתי את עצמי לעזור בעיניין.
- ארגנתי את הפעילות היחידה בבונסאקאי של הגאקון (של סטגדי"ש) – לגרום לחבורה של פאנגירלז להסתנכרן ולהרים מטבח שטח בכיתת בית ספר זה לא מבצע פשוט.
- הנחתי את פאנל פאנדום יאוי בהארוקון האחרון (וגם אנחה בכאמ"י הקרוב) – ניסיון לעורר שיח קהילתי על נושא שנוי במחלוקת (בלשון המעטה).

לא רזומה מרשים, אני יודעת, אבל הוא מתפתח. יש לי לא מעט מוטיבציה, ואני מנצלת אותה טוב. אני לא יכולה לראות משהו שמתבצע שלא כהלכה לדעתי ולא לנסות לשפר אותו וליעל אותו (ראה ערך: הג'ייפארטיז.)

מצע:
אחד הדברים העיקריים שאני מתכננת לשפר אם אבחר הוא התקשורת בין חברי וועד אמא"י לחברי הקהילה. לדעתי זה אחד הדברים החשובים (אם לא החשוב ביותר) בהצלחה של הוועד לממש את תפקידו. כרגע קווי התקשורת עם הוועד הם סוג של טלפון שבור, ואני מקווה לשים לזה סוף וליצור קווי תקשורת ישירים וברורים.

עוד דבר שחשוב לי לשנות זה עניין התקשורת בין אמא"י (והקהילה) כלפי חוץ, ל"עולם האמיתי". אמא"י הם הפנים של הקהילה, הארגון המייצג, ולכן קשר עם התקשורת הוא לא פחות חשוב מקשר עם הקהילה. ז"א, תפקיד הוועד בעיניי הוא לא רק לשבת ולחכות שאנשי תקשורת יבואו לדפוק על הדלת, אלא גם לצאת ולחפש אותם- לפרסם את עצמנו. בין שזה לפרסם את הכנסים והמסיבות, ובין שזה לעורר עניין או הסברה בעניין שלנו באנימה. אחרי הכל, אנחנו יודעים שאנימה זה לא רק יוגיהו ופוקימון, אבל אחרים לא, וכאן נכנס התפקיד של אמא"י לדעתי.

נקודות טובות שלי:
- אני חדורת מוטיבציה ליזום ולשפר (בעיקר בדברים שחשובים לי, וזה אחד מהם) וגם יש לי את המקוריות והיכולת לעשות את זה.
- אני פרפקציוניסטית, ואני לא מאפשרת למה שאני עושה להיות פחות ממעולה.
- אני יודעת איך לגרום לאנשים להרים את התחת (וגם די טובה בזה).
- אני יודעת להקשיב וגם יודעת איך לגרום לאחרים להקשיב לי.
- אני לוקחת את החזון שלי והולכת איתו עד הסוף, אבל עדיין שומרת את ראש פתוח ומוכנה לשנות ולהתגמש ולשפר אם צריך. אני לא הולכת עם הראש בקיר, תמיד יש מקום לשפר ולי תמיד יש את המוכנות לזה.

נקודות פחות טובות:
- אני נוטה להיסחף לפעמים, לוקחת על עצמי יותר מדי ואני צריכה מישהו שיעצור אותי.
- קשה לי להתמקד במשהו אחד בלבד ליותר מדי זמן.
- חסרת סבלנות.
- לא סובלת הסברים ארוכים ומלאי תירוצים.

קיבלת את הקול שלי.

אהבתי את המצע שלך ומה שרשמת.
בעקרון אין יל כרטיס אמא"י אז אני לא יכול לבחור, אבל כל הכבוד לך ומקווה שאם תבחרי באמת תעמדי בזה P=

מספר שאלות ברשותך:
האם את רואה עצמך כמנהיגה? אם כן באיזה סדר גודל? צוות עיצוב, כנס שלם, אמא"י ככלל?
האם את חושבת שגילך הצעיר גורם לך להיות פחות כשירה מאחרים (או להפך?)? באילו תחומים?
במידה ויש מישהו שמפקח ומכוון את העניינים (ע"ע נקודות פחות טובות), האם את מרגישה שיש לך משמעת גבוהה?
במידה ודברים הולכים בכיוון שאת לא רוצה כתוצאה מהחלטת רוב, באיזה רמה את חושבת שתצליחי לרסן את האנטגוניזם שלך כלפי חוץ? וכלפי פנים?
האם את אדם שיש לו הרבה גוונים של אפור בין השחור ללבן או שמבחינתך העולם מתחלק (בהכללה גסה כמובן) לטוב ורע?

אם משהו מרגיש לך פולשני את כמובן מוזמנת לא לענות, תודה רבה.

1. לא, אני לא כל כך רואה את עצמי כמנהיגה במלא מובן המילה. אני כן חושבת שאני יכולה להוביל או לכוון אנשים, אבל בעיניי יש הבדל בין הובלה והנהגה. כלומר, אני לא מכוונת לראשות הוועד אם זה מה שאתה שואל, אבל זה לא אומר שאני לא מסוגלת לקחת על עצמי אחריות כמו הנהגת צוות בכנס או הנהגת פרוייקט כלשהו.
2. האמת שכן, בעיקר מפאת חוסר הניסיון שלי. אבל מצד שני, זה גם יתרון בעיניי- אחרי הכל, חלק לא קטן מהקהילה הוא בתווך הגילאים של 16-19, ולדעתי היותי חלק מהוועד יהפוך את הוועד ליותר נגיש בעיני אותו חתך צעיר בקהילה.
3. כן. אני לא בנאדם שמתפרץ על אחרים. אם יהיה קונפליקט, הוא יפתר בשקט, בצד, בלי שיפריע לפעילות השוטפת.
4. זו שאלה טובה, אבל סביר להניח שזה לא יפריע לי להרבה זמן. כמו שאמרתי, אני לא מתמקדת במשהוא אחד ליותר מדי זמן- וזה תקף גם על כעס ורגשות שליליים אחרים.
5.אני בנאדם של אפור. שום דבר אצלי הוא לא בקיצוניות, אין לי בעיה להתגמש בעמדתי אם אני רואה שהיא יוצרת בעיות ואני תמיד בעד להגיע לפשרה.

1. מה ההצעה שלך לשיפור "השם הרע" שיצא לאמא"י, ואיך את מציעה להתמודד עם אנשים שבכוח רוצים לעשות נזק לאגודה?
2. מה לדעתך מקום האגודה בחיי הקהילה, והאם זה המקום הראוי?
3. מה לדעתך חשוב יותר: הכנסים או הפעילות מחוץ לכנסים?
4. ההערכה שלך לתכני אמא"י באייקון, מה את חושבת על זה?

1. הרבה דברים גרמו להווצרות ה"שם הרע" של אמא"י, אבל הגורם שאני מכוונת לפעול כנגדו זה החוסר בפעילות. נאמר כנגד הוועד הנוחכי לא פעם ולא פעמיים שהם לא עושים כלום חוץ מכנסים ומסיבות ומה שאני מקווה לעשות כדי למנוע הווצרות הבעיה הזאת גם בוועד הקרוב זה לפתוח דלת בין הוועד לקהילה, כדי שחברי קהילה יוכלו ליזום פרוייקטים כאלה ואחרים לקידום התחום, ולקבל את תמיכת הארגון במה שצריך. אחרי הכל, אנחנו כולנו ביחד בעסק הזה ואם מישהו רוצה לתרום, אמא"י צריכים לעשות כל שביכולתם כדי לעזור לו. במצב כזה אמא"י תוכל גם לממש את המהות שלה כ"ארגון גג" של הקהילה, ארגון שאליו מופנית כל פניה לגבי יוזמה שקשורה לקידום התחום בארץ.

בקשר להתמודדות עם אנשים ש"בכוח רוצים לעשות נזק לאגודה": אני לא באמת מאמינה שקיימים אנשים כאלה, שרוצים לחבל בכוח בפעילות הארגון. יש אנשים שחושבים שהם יכולים לעשות את מה שאמא"י עושים יותר טוב, ועד עכשיו לא קם גוף שהצליח בזה באמת. בכל מקרה, אני מאמינה שאם יקום גוף עם תלונה בקשר לדרך ההתנהלות של אמא"י, הדרך הטובה ביותר להתמודדות איתם יהיה דרך שיחה- להבין מי טעה ואיפה, ונסיון לתקן את הטעות, אם אפשר.

2. קשה להגדיר בדיוק את המעמד של הארגון בקהילה כרגע, ומתוקף כך ברור שזה גם לא המקום הראוי. המטרה שלשמה הוקם הארגון הוא כדי להוות ארגון גג לכל הקהילות הקטנות שמרכיבות את הקהילה של אוהבי האנימה בארץ. קשה להגדיר בדיוק מה זה אומר, אחרי הכל אין לנו דוגמא לחיקוי כל שהיא - זה דבר ראשון מסוגו בארץ, המנסה להתהוות מסביב לקהילה שאין כדוגמתה בעולם - ולכן לא נותר לכל וועד אלא לטעות ולסיק מסקנות ולהעביר אותן לוועד הבא עד שנדע בדיוק מהי דרך הפעולה הנכונה, אם יש כזו, אבל לדעתי אנחנו בהחלט בדרך הנכונה.

3. לדעתי, הן חשובות בדיוק באותה מידה, ואין אחת בלי השניה. הכנסים הם לא רק חלק אינטגרלי בחיי הקהילה ומהווים מדד לגודל ההתעניינות בתחום בארץ, אלא גם ההכנסה העיקרית של הארגון- בלי ההכנסה הזאת, לארגון לא יהיה תקציב לקיום פעילויות אחרות.

4. לא בדיוק הבנתי את שאלה, אשמח אם תסביר למה הכוונה.

איך את מתכננת לשפר את הקשר בין אמא"י לקהילה?

ליעל אותו, קודם כל. ליצור קו מסויים של תקשורת לכל סוג של פניה, במקום הרבה קווים לכל דבר. למנוע בילבול, שמי שירצה לפנות לאמא"י ידע בדיוק איך ולא ילך לאיבוד בין עשרות האימיילים או מה לא. בין אם זה ליצור דוא"לים לכל סוג של פניה (שיפורסמו באתר הראשי, שידעו עליהם ויהיה פשוט וברור למצוא אותם) ובין שזה ליצור תפקיד של "נציג תלונות" כל שהוא - האפשרויות בלתי מוגבלות, אפשר לעשות הכל מלפתוח דף בפייסבוק או טוויטר ללפרסם מספר טלפון לפניות לארגון.
השאלה האמיתית היא לא "איך", אלא רק "מתי".