אמא"י

שם: יבגני קנטור
גיל: 25
רזומה: בשנה האחרונה - א' תכנים בכאמ"י 2010, ע' תכנים בהארוקון 2011, ניהול פרויקט "הספרייה" במסגרת העבודה בועד 2010-2011, ותפקוד שוטף בועד הארגון לשנת 2010-2011, כיו"ר.

מצע בחירות: כמו שמישהו צריך היה להתחיל את העבודה "האפורה", עתה צריך שמישהו ימשיך אותה וידחוף אותה למקומות חדשים. בנוסף להמשך קידום פרויקט "הספרייה" וה"מנגה קפה" (מועדון הקריאה התל-אביבי), הייתי רוצה לממש השנה עוד מספר רעיונות המכוונים לקידום העיסוק בתרבות האוטקו בקהילה הישראלית - דוגמת תחרות דוג'ינים בחסות הארגון בין אומנים מהקהילה, קידום בלוגרי אנימה ישראליים (עם תגי כותבים בכנס, למשל) וכו'.

במקביל בכוונתי לעשות מאמץ כדי למנף את העשייה המגוונת הזו כדי לבסס את קשרי הארגון מחוץ לקהילה, עם גופים חיצונים הרלוונטים לעשייה הארגונית והצרכים של פיתוח התחום - הספריות הציבוריות ודרכן העיריות, החנויות המסחריות הייעודיות (קומיקאזה וקומיקס וירקות, למשל) וחנויות הספרים המחזיקות במנגה, וכו'.

כמו כן, נושא נוסף הקרוב לליבי הוא מענה לצרכים של החלק המבוגר יותר בקהילה והשקעה בתשתית האנושית של הארגון. אלו ואלו מהווים אוכלוסיה ערכית שגם אם זכתה לתשומת לב, זקוקה ליותר ממנו. מהראשונה יוצא החלק המשמעותי של אנשי התוכן, על גווניהם, העוזרים לייצר הווי סביב התחביב בארץ, ומהשנייה יוצאים לא מעט מאנשי המעשה המועטים של הקהילה. אם ברצוננו למלא את מטרות הארגון ולדאוג להמשך קיומו הבריא בהמשך, עלינו לספק את תשומת הלב החסרה לאוכלוסיות אלו, אם בדמות אירועים מצומצמים אום בדמות צ'ופרים והשקעה אישית.

בברכה,
יבגני.

שיהיו לכולנו בחירות נעימות.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

פורום הבחירות של השנה החולפת הוסר, למרבה הצער, לכן אשאל ישירות -
1. מה היה החזון והמצע הקודמים שלך, והאם עמדת ביעדים שהצבת לעצמך?
2. במה אתה גאה בתהליך קידום תחום האנימה והמנגה בארץ/בקהילה כשאתה מכהן כראש אמא"י?
3. אילו טעויות עשית כראש הארגון? כיצד היית פועל היום אחרת?

תודה ובהצלחה.

ככל הנראה העובדה שלא ראית את פורום הבחירות הקודם נבעה מטעות טכנית,
כעת ניתן לראות את הפורום הקודם בדיוק כפי שניתן לראות את הפורום שלפניו,
כמובן שפורמים אלה הינם לקריאה בלבד ולכן משמשים כרפרנס לעבר בלבד.

וכעת לנושא שלשמו אני כאן:

יבגני שלום,

בהצלחה לך במרוץ לוועד,

כמתמודד היחיד (נכון לרגע זה) שהוא חבר וועד אשר מבקש לרוץ לקדנציה נוספת,
הייתי רוצה להציב בפנייך שאלה הנוגעת גם לפעילותך בשנה החולפת וגם לשנה הבאה.

אשמח לשמוע אותך מציין 2 פעולות/תכונות שלך (באופן אישי) מהשנה החולפת שאתה גאה בהן,
ו2 פעולות/תכונות שאתה מתחרט/לא הכי מרוצה מהן.
כמו כן, אשמח לשמוע אותך מציין 2 נקודות לשיפור עבור השנה הבאה, ונקודה אחת לשימור.

תודה.

_________________

! NEVER LOSE YOUR HEAD

akirekaeru -
1) עתה שפורום הבחירות הקודמות נפתח, אני מזמין אותך לקרוא את מה שכתבתי שם (viewtopic.php?f=38&t=794).

אני מאמין שפחות או יותר עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי לפני שנה, למעט כמה דברים קטנים שנאלצתי לשים בצד בכדי לטפל בחלק מהמשימות השוטפות של הארגון, עליהן לא בניתי מלכתחילה כשהגשתי מועמדות; בעיקר כי לא הייתי מודע להן. מועדון הקריאה (המנגה קפה) נכנס לחודשו השלישי נכון להיום, פרויקט "הספרייה" אחראי להקמת מדור מנגה אחד בתל-אביב, תחילת הקמה של מדור נוסף בבאר שבע ועיבוי המלאי של מדור המנגה בכרמיאל - נראה לי שאנחנו בכיוון הנכון.

2) זה כבר הופך קלישאתי ממש, אבל אני גאה במועדון הקריאה התל-אביבי (והראשון, בתקווה) שהוקם לפני שלושה וקצת חודשים ומקדם את העיסוק המשמעותי בלב התחביב של האנימה והמנגה בקהילה, משהו שהרגיש לי חסר לפני שנה ומרגיש היום חסר עוד יותר, וכמובן שאני גאה בפרויקט "הספרייה" על כך שהוא הורג שתי ציפורים במכה אחת - נותן גישה למנגה בחינם, ומנגיש אותה לקהל הכללי - ועושה זאת כבר ביותר ממקום אחד, ועתיד לעשות זאת בעוד מקומות רבים בתקווה.

3) הבעיה העיקרית שלי בשנה האחרונה הייתה האופן בו ניכסתי לעצמי משימות, גם כשזה הביא אותי לנקודות עומס די רציני (יש גם עבודה בעולם האמיתי אחרי הכל) - זה בהחלט משהו שאעשה מאמץ לשנות בכדי שלא אגיע לנקודה בה אגיד שנשבר לי ואין לי שום רצון להמשיך. כולי תקווה כי במידה ואבחר, ייבחרו לצידי מי שאוכל להסתמך עליהם (בינתיים אני די אופטימי, בהתחשב במועמדים ובהיכרות שלי איתם.)

_

JhoneyG -
אבל למה הניסוח הזה? אני מרגיש כאילו זה ראיון עבודה. ("משהו רע על עצמי? אני מכור לעבודה!") P:

מבחינת פעולה בה אני גאה; אני גאה בכך שעל אף שהייתי עסוק בדברים אחרים, לקחתי על עצמי להוציא לפועל את מועדון הקריאה - אתמול הזדמן לי להגיע לפגישה השנייה של המועדון וזו הייתה חוויה מספקת (דיברו על עלילה של כותר מנגה! על האופי של הדמויות! על אלמנטים אומנותיים!), שהכניסה בי מעט אופטימיות בנוגע לעתידה של הקהילה הזאת.
מבחינת תכונה; זו היכולת שלי להיות ממוקד מטרה לאורך זמן, ובכך להשיג דברים שקודם לכן פשוט לא התרוממו מהקרקע. הפרחת השממה דורשת לא פחות מזה, לדעתי.

פעולה ותכונה (כי אני מתחכם!) ממנה אני לא מרוצה; חוסר היכולת שלי לבזר סמכויות בפרויקטים עליהם עבדתי, או דברים שעזרתי לקדם. במבט לאחור, אם הייתי נותן לחלק מהאנשים איתם עבדתי, פעילים ומתנדבים מקהילה, לעשות מעט יותר (קרי, הייתי סומך עליהם קצת יותר, עם ה"בייבי" שלי?) הייתי מצליח לדחוס בשנה הזאת גם את אגרגטור בלוגי האנימה שרציתי לקדם, או כמה פרויקטים קטנים יותר שישובים לי בראש כבר די הרבה זמן.

עכשיו לנקודות, שאני מניח מתכוונת להווי ועד\ארגון כללי.
דבר שחשוב בעיני לשמר מהשנה האחרונה בארגון, הוא עיקרון הממלכתיות, או שמה השאיפה לממלכתיות. בקהילה אינטרנטית רוויות דרמה, השמירה על העיקרון הזה תגמלה את הועד הנוכחי והארגון כולו לא מעט לאורך השנה האחרונה ועזרה לנטרל חלק מהמטענים שנצברו קודם לכן כנגד הארגון.

נקודה הראשונה שדורשת שיפור היא האופן בו הארגון, ובעצם הועד, מכשיר חברי סגל (לאירועים וכנסים) חדשים-ישנים ואחראיים השונים (למיני הפרויקטים השונים). אין ספק כי התרחשה עליית מדרגה בתחום, עם מסמכי הגדרות תפקיד ותמיכה, אך הארגון עדיין לא נמצא היכן שהוא צריך להיות אם ברצוננו שאנשים שהם לא ועד ינהלו פרויקטים שדורשים מגע רגיש מול גופים חוץ קהילתיים, למשל.

הדבר השני שדורש שיפור היא מערכת היחסית של הארגון עם הקהילה, ולא בהכרח בהקשר השקיפות או העדכון השוטף (אם כי זה יכול לעזור). אם זה משהו ספציפי כמו האופן והתזמון בו הפקה של מחזה זמר צריכה לפנות לארגון כדי שהוא יכול לסייע לה באופן הטוב ביותר, או משהו כללי כמו ההבנה של מקום הארגון בפסיפס הקהילתי - על הארגון מוטלת האחריות להסביר את עצמו, את יעדיו ואת דרכי פעילותו לקהילה שהוא הוקם כדי לשרת, ולו רק כדי לחסוך לנציגיו עוד שיחה עם יזם מהקהילה שמזועזע על כך שלא יקבל את כל התקציב שדרש לטובת הפרויקט שלו.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

אני מניח שמה שאתה אומר לגבי הרצון שלך לשנות את התקשורת עם הקהילה מהבחינה הזאת הוא לא רעיון שבדיוק צץ לך לראש.... בהנחה שאני צודק (כי אם לא אין טעם בשאלה), למה לא קידמת את הרעיון כבר מלפני הבחירות? אפילו אם אתה חושב שצריך להגיע להסתכם ברור עם שאר הועד, אני מניח שהחלטה כזאת במינימום צריכה להופיע בפרוטוקול למען סידור לפעמים הבאות, ואני לא זוכר שהיה דבר כזה (היה על דרכי תקשורת עם הקהילה, אבל לא מהצורה שדיברת עליה, אם אני טועה, אז אני מתנצל מראש).

וסתם כי אני חושב שכשרעיון טוב נאמר צריך לתמוך בו - מועדון הקריאה שיצא לפועל הוא רעיון מעולה בעניי, וכל הכבוד לך ולכל מי שחשב והוציא אותו לפועל. בנוסף, נורא שמחתי סוף סוף לראות אזכור לתחרות הדוג'ינים, רעיון שהצעתי כבר ממזמן.

_________________

הרצון הזה להבהיר את מערכת היחסית הנכונה בין אמא"י לקהילה צץ במהלך השנה שלי בתפקיד. רק דרך העבודה אל מול אנשים בקהילה הבנתי את קנה המידה של חוסר ההבנה הקיימת כלפי הארגון, חלקית גם באשמתו שלו בעבר.
בסופו של דבר מדובר בנושא מסדר שני מבחינת החשיבות, ואחד שניתן לחיות איתו על אף שהוא מעיב על העבודה מדי פעם. בסופו של דבר, כאשר הבחירה שלי הייתה בין מילוי מטרות הארגון, בעזרת הדברים שרציתי לעשות, לבין זה (ועוד כמה דברים קטנים), אז העשייה הערכית תמיד ניצחה. במילים אחרות, בהתחשב בנפח העבודה שהיה לא מצאתי את הפנאי לטפל בסוגיה הזאת - בסופו של דבר יש גבול למה שחבר ועד אחד יכול לעשות, ותמיד תהיה עדיפות לקידום התחום.
זה לא עלה בדיונים של הועד פשוט משום שהרעיון כפי שאני מציג אותו כאן, סיים להתבשל במוחי לפני 2-3 חודשים סך הכל, ומשום שלא הגעתי לנקודה בה היה אפשר לממש אותו בחרתי שלא להעלות אותו בישיבות (שנוטות להיות ארוכות גם ככה.)

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

[quote="Random Otaku"]
דבר שחשוב בעיני לשמר מהשנה האחרונה בארגון, הוא עיקרון הממלכתיות, או שמה השאיפה לממלכתיות. בקהילה אינטרנטית רוויות דרמה, השמירה על העיקרון הזה תגמלה את הועד הנוכחי והארגון כולו לא מעט לאורך השנה האחרונה ועזרה לנטרל חלק מהמטענים שנצברו קודם לכן כנגד הארגון.
[/quote]

לא הבנתי, מה הוא עיקרון הממלכתיות שאתה מדבר עליו, ומה לדעתך צריכים להיות היחסים בין אמא"י והקהילה?

ממלכתיות במובן הפשוט ביותר של המילה - רשמיות וסדר כאשר מדובר בהתקשרות וקשר חוץ אירגוניים, דיבור "בקול אחד", התייחסות עניינית גם לגורמים בעיתיים בקהילה וכו'. דוגמא לכך אפשר למצוא בהוצאת הודעה רשמית ומסודרת בנוגע לסוגיית הגבלת הגיל בדוכנים עצמאיים, שצפה לפני מספר ימים בהקשר לכנס כאמ"י 2011 (תוך הימנעות של חברי סגל מתגובה ברמה הפרטית, ובניסוח הפרטי שלהם).

בנוגע למערכת היחסים שבין אמא"י לקהילה:
ארגון כמו אמא"י, מעצם קיומו, מייצר במקום מסוים אפקט מסרס מובנה כלפי יוזמה קהילתית ("הם בטח יעשו את זה כבר", אם לסכם במשפט). על הארגון לפעול במישור ההסברתי, עד כמה שאפשר, בניסיון לתקן את התמונה המעוותת שנוצרה כי הארגון הוא ישות אמורפית שיכולה לעשות "הרבה, כי הם ארגון רשמי וזה..." - על הארגון להבהיר כי בסופו של דבר אמא"י הוא יוזמה קהילתית לא פחות מכל דבר אחר, ולא ישות אשר נוצרה ע"י כלל הקהילה ומעצם כך מחזיקה במשאבים עצומים וכוח רב; כי מדובר ברגע זה ממש הארגון כולו מונה כ-20 זוגות ידיים, העושות עבודת קודש במשרה חלקית (חלקם יותר, חלקם פחות) - מספר זעום בהתחשב בכך שהקהילה מסוגלת להציב 1900 מבקרים בכנס אחד.
כחלק מהמהלך המתבקש הזה, דרך אגב, יהיה צורך להבין כי הארגון אינו מהווה גג לקהילה ואת נציגו הרשמי מעצם ההכרזה (כפי שהוצג בפועל עד היום), אלא רק מעצם עשייתו למען הקהילה וזאת בלבד, משום שהוא נוצר ע"י מספר מצומצם של מעריצים ולא נבחר על ידי הקהילה. השינוי התפיסתי הזה חשוב בכל מהלך שיציב את אמא"י במקום התקין והטבעי במרחב הקהילתי, מבחינת הקהילה - במקום בולט, כגוף אשר מסוגל ליזום פרויקטים ואירועים רבים, אך ממש לא את כולם, ואשר מסוגל לסייע רבות לכל התארגנות או יזם שירצה להפוך את הרעיון שלו למציאות בהקשר תרבות האוטקו בארץ; כגוף אשר מהווה מרכז של ידע וניסיון, של מוטיבציה, אנשים ותקציבים מסוימים, אשר מהווה חלק מהקהילה ומשרת אותה (ולא נמצא באיזושהי רמה גבוהה יותר, שולטת יותר.)

זה היה המקום אליו כיוונתי יותר כאשר עזרתי להקים את הארגון, ועתה שבשנה האחרונה הועד נוכחי עשה סדר בהרבה דברים בסיסיים בעצם קיומו של הארגון (ונדרש לא מעט סדר), והארגון החל ליזום דברים אשר מקדמים את התחום ולסייע ליוזמות אחרות באופן מסודר ופעיל, שנעשה "סדר בבית", אפשר להתחיל להסדיר דברים "מחוץ לבית" (כמו מערכת היחסים עם הקהילה, למשל.)

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

הציטוט הראשון:

הארגון יכול להוות גג לקהילה מעצם עשייתו, לא מעצם הגדרתו העצמית - במידה והוא מקיים רק כנסים, כפי שקרה בעבר, הוא לא יכול לטעון לייצוג או מעמד רשמי משום שהוא לא באמת ובתמים מצדיק זאת. הכוונה היא לא לשנות את מטרת הארגון או את היעוד שלו, או את העובדה שהוא החל באמת ובתמים להצדיק את ה"דרישה לכתר" בשנה וחצי (לערך) האחרונות, אלא להבהיר שהמימוש שלו והתארים השונים שהוא שואף לנכס לעצמו הם פועל יוצא של פעילות קבועה ומגוונת; זאת עבודה בלתי נגמרת להצדיק את האמירה "אני נציג הקהילה", אם תרצה.

הציטוט השני:

הבחירות נועדו לבחור ועד מכהן מתוך מי שזכאי להגיש מועמדות וע"י מי שמוגדר כחבר ארגון בעל זכות הצבעה - בפועל, מבין אנשים שאכפת להם מספיק כדי לעשות משהו (אם במסגרת הארגון ואם מחוצה לו) בקהילה והראו עניין מספק (ע"י שליחת טופס הרשמה) מצד אחד, ומי שהיה לו אכפת מספיק כדי להירשם כחבר אמא"י מצד שני - זאת במטרה לוודא שמי שעומד בראש הארגון שואף לממש את המטרות שלו על הצד הטוב ביותר. השאיפה היא להגיע למצב בו חלק מייצג מהקהילה יהיה חבר אמא"י, בעל זכות הצבעה, ובכך לקחת צעד קדימה בשאיפה שהארגון ייצג את הקהילה (ועדיין, מעצם היותו ארגון הוא לעולם לא יוכל לטעון לייצוג רק על בסיס זכות הצבעה שכזאת) - עיקר מה שעומד בדרך של התפתחות שכזאת היא הקהילה עצמה, משום שחלק קטן למדי ממנה רשום כחבר אמא"י וגם אז זה נעשה בעיקר בגלל ההנחות שהחברות הזאת מקנה ולא בגלל זכות הצבעה (חוסר המוטיבציה והיוזמה שפשו בקהילה זה נושא לשיחה נפרדת וארוכה נראה לי.)

נ.ב: תודה רבה.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

_________________

! NEVER LOSE YOUR HEAD

א) האמת היא שאני מתקשה להסכים עם ההגדרה של ההתפרצויות האחרונות שהארגון חווה כמחאות, אבל אצא מנקודת הנחה שתקרית דוכני הפימו אכן הייתה מחאה, לשם הדיון. אני מתנגד למה שהתרחש, ל"מחאת הפימו", משתי סיבות: 1) משום שכלל משתתפיה לא זכו בנקודות הלגיטיות המינימאליות שמקבלים על ניסיון הידברות, קודם פעולות המחאה. 2) האופן שבו הדברים נעשו נראה יותר כהשתלכות פרועה מאשר ניסיון לשנות דבר מה שנתפס כשגוי.

"מחאה" זו אינה בהכרח מייצרת השלכות מעשיות כלשהן, בדומה ל"מחאה" זהה שהתרחשה גם בהארוקון 2011, פרט אולי לעובדה שדוכני הפימו הצליחו להמאיס את עצמם עוד יותר על אנשים שעוד זוכרים שזה לא כנס תרבות אלטרנטיבית.

ב) בקצרה, לא. באריכות - אמא"י אינו גוף ממשלתי ומעצם פעילותו אינו מספק או מכתיב את האופן בו הקהילה מתקיימת באופן היום-יומי שלה; הארגון אינו גובה מסים, אינו מכתיב איזו ריבית תהיה בבנק, מספק שירותי רווחה ושירותים מוניציפאליים - הוא אינו במצב בו הוא יכול לא לספק משהו שנדרש לשם קיום הקהילה והמעריצים בה, או ליצור קושי בקיום של אדם כמעריץ אנימה ומנגה. כמו כן, משום שהוא מוגדר כארגון ללא מטרות רווח, וההוצאות היחידות שלו יכולות להיות על פרויקטים "אידיאולוגיים" של קידום התחום וקיום אירועים הקשורים אליו, אלמנט הרווח האישי אינו משחק תפקיד בהכתבת מחירי אותם אירועים שכן הפכו לחלק כמעט ובלתי נפרד (גם אם ברמה התפיסתית ולא ברמה המעשית) מקיום של אדם כמעריץ אנימה בישראל, וההחלטות בנוגע אליהם מתקבלות על בסיס מגבלות לוגיסטיקה\כוח אדם\טכני וכו'.
כל עוד הארגון, על נציגיו השונים, מתנהל באופן אתי, וזה אכן היה המקרה בשנה האחרונה, אני לא מצליח לחשוב על סיבה או נושא שבהקשרו היה צריך לארגן מחאה בשנה החולפת.

ג) האופן בו טופלה דרמת דוכני הפימו, עכשיו ובכנס הארוקון 2011, הוא האב-טיפוס לאופן בו צריך להתייחס לאירועים שכאלה. הנחת היסוד של כל תחילת טיפול היא כי נוצר קצר בתקשורת בין הצדדים (בין נציג הארגון - סגל, ועד וכו' - לבין הצד המתרעם) - במקרים רבים הבהרת המצב והסבר מקיף מרגיעים את הרוחות. במידה ולא מדובר באי-הבנה, אלא השגה על החלטה כזאת או אחרת של נציג הארגון, תעשה בדיקה רצינית של אותה החלטה בכדי לוודא שהיא התקבלה לאחר מחשבה מספקת ותוך התחשבות בכלל הגורמים - במידה ויש בה בעיתיות היא תבוטל או תשונה, ובמידה ולא היא תישאר על כנה ויעשה מאמץ להסביר את ההיגיון למי שיוצא כנגדה. במקרים נדירים, ועד היום קיים רק מקרה אחד שכזה, במקביל לטיפול בלב הבעיה שצפה יש גם צורך לטפל בגורמים מתסיסים המפיצים מידע מעוות ודואגים לשמור את הדיון הרחק מהמרחב המעשי והענייני - ע"י הרחקה מאירועים או סנקציה אחרת אשר תבהיר שהדרך היחידה להציף הסתייגויות היא באופן ענייני ותוך שמירה על תרבות הדיון. מדובר במהלך קיצוני, אך בהתחשב בכך שיש מי שמנצל את הרצון הטוב ושאיפה לרצות את כולם כדי להתנהג באופן לא לגיטימי, זה מהלך שצריך להיות בארסנל, ביום פקודה.

_

מקווה שעניתי על שאלותיך.

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

הארגון נפגש עם טליה בפעם הראשונה, במלא עוצמתה, בהארוקון 2011, כאשר היא הייתה אחראית לייצור דרמה הראשונה בנוגע לדוכני הפימו. האירועים אף התרחשו באופן דומה למדי - היא לא מבינה משהו בהתכתבות עם סגל הכנס (עם תיבול קל של חוסר הסכמה בנוגע למשהו אחר) ופונה כמעט מיד להפיץ באופן צעקני מידע מעוות ואובר-דרמטי בקרב בעלות דוכנים אחרות, מה שמוביל באופן כמעט מיידי להצפה של וול אירוע הכנס עם הודעות המביעות זעזוע וזעם על האופן שבו דופקים את היוצרים, מבלי שהסגל מבין מהיכן זה בא, וכו' וכו'.

גם אז בחרתי להתערב במתרחש ולהסדיר את הסוגיה - ביליתי שעתיים וחצי תמימות בטלפון עם טליה, בניסיון להרגיע את הרוחות ולהסביר פעם ופעם נוספת את מה שהיא לא הבינה בהתכתבות. בסופו של דבר הבינה את המצב והגענו להסכמה על הרגעת הרוחות - ברגע שהיא הפסיקה להלהיט את הרוחות ויצאה הודעה המסבירה שוב ובאופן מרוכז את המצב, הדברים חזרו למסלולם.

למרות האחריות שלה אז ללא מעט עוגמת נפש ולזמן שבוזבז ע"י לא מעט אנשים בניסיון לתקן את הנזק שהיא יצרה (לזכותה ייאמר שזאת גם אשמת בעלי הדוכנים שלא טחרו אז, וגם הפעם, לפנות ולשאול, ופשוט האמינו לכל מילה שלה, לא משנה כמה הזויה), לא נעמנע ממנה מלקיים דוכן בכנס ולמרות הדיבורים על הכנסתה לרשימה שחורה כאדם בעייתי גם בכנס הנוכחי ניתנה לה ההזדמנות להינות מהספק. העובדה שהיא ידעה, מניסיון, שאין שום כוונה לנסות ולנצל או לפגוע באף אחד מבחינת הדוכנים ושיש עם מי לדבר ולמי לפנות במידה ומרגישים שמשהו לא מובן או שמשהו לא צודק, רק הגבירה את חומרת המעשים שלה בדרמה הנוכחית והראתה כמה ההזדמנות הנוספת הזאת הייתה מבוזבזת.

זהו הקונטקסט בו התקבלה ההחלטה המדוברת ונכתב המכתב המדובר.

עתה לשתי הנקודות שצרמו לך בנוגע למכתב (ודרך אגב, אשמח לשמוע באילו עוד נקודות היה ניתן להתנסח אחרת):

בנוגע לפריט - כחלק מהטיפול בסוגיה, שכלל מעבר על ההתכתבויות השונות במיילים ובפייסבוק, עברתי גם על תמונות המוצרים השונים הנמצאים במוקד העניין כדי להיות מועדכן ומאופס על המי ומה. אותו פריט, אותה שרשרת, בלט בכך שהיה קשה במיוחד לטעון שהוא תוצר של עבודת יצירה עצמית - אלא אם כן גברת טליה עוסקת בצורפות כמובן. בפעם הקודמת היו אלו תוספות השער המסחריות (שנצבעו לבצע אחר ע"י טליה, אם אני לא זוכר) שזכו למעמד הכבוד של "הדוגמא לפריטים בעייתיים" - דרך אגב, למרות האיסור על מכירת פריט זה בדוכן עצמאי, עליו היא התחייבה, ביום הכנס היא כן מכרה את תוספות השער (לפי דבריה שלה ולפי עדויות מתמונות הדוכנים שהתקבלו בדיעבד); למרות זאת לא בוצעה שום פעולה נגדה.

בנוגע לפסקת ההרחקה (וכאן לא אסים שיש משהו חמור בה, לאור כל מה שנכתב עד עתה) - נעשה ניסיון הידברות עם גברת טליה לאורך האירועים שהתחוללו, באופן כזה או אחר, עד שהובן כי אין עם מי לדבר בהיגיון. עצם החלטת ההרחקה לא תואמה איתה, חלקית מעצם הנכונות המדהימה שלה לפרסם התכתבויות אישיות בפומבי - אמירה שכזאת, במרחב של הודעה פרטית, ללא הקונטקסט של המכתב עצמו, היה מוצג בקלות כמשהו נורא ומגעיל שנעשה ללוחמת על זכויות אדם וצדק חברתי.

הפסקה האחרונה התייחסה לשיקול הדעת של בעלי דוכנים אחרים, ורמז לאותה נקודה כואבת שכבר ציינתי קודם לכן - הקלות בן לא מעט אנשים אוכלים עם כפית כל אמירה לא הגיונית של טליה, ו2-3 חבריה העיקריות לדרמה, מבלי לטרוח לברר משהו בעצמם. אין בה משהו המקל מהאחריות של טליה ליצירת הדרמה, ליבוי היצירים, עוגמת הנפשת הכללית וביזבוז הזמן האסטרונומי של לא מעט אנשים אשר היו אמורים להיות עסוקים בדברים אחרים של הארגון (הכנס, דוברות, פרויקט ה"ספרייה" ועוד כמה דברים), וזאת היא עשתה כבר לא פעם ראשונה, כך שאיני מבין - על פשר מה ההחלטה לא הלמה את המעמד?

_

הייתי רוצה להגיד שלמדתי שלא לתת בקלות כזאת הזדמנות שנייה למי שנראה בפירוש כמקור לצרות, אבל זה יהיה פיתרון שיקל עלי ויקשה על אנשים אחרים בקהילה, וזה לא אמור לעבוד ככה. לקח מעשי בודד שאולי עלה מההתרחשויות האחרונות (הלקח מהפעם הקודמת בנוגע לדממת האלחוט של הסגל והתייחסות מרוכזת ע"י מישהו אחד, דרך אגב, יושם הפעם באופן מלא ועשה את שלו) הוא זיהוי תפקיד א' דוכנים כנקודה הרגישה הבאה בהרכב סגל כנס והבנה כי אולי צריך לתגבר את התחום באופן כזה או אחר בפעם הבאה, אם ע"י הדרכה פרטנית יותר או בליווי צמוד יותר - לא משום שאחראי הדוכנים לא עושה את עבודתו נאמנה, אלא משום שלא ניתן לו שום מרווח נשימה ע"י קהל "היעד" שלו.

במקרה של התעוררות נוספת (וכאן לא בדיוק הבנתי אם הכוונה לעוד ענייני פימו או דרמה באופן כללי), אני מצפה מהארגון לטפל בסוגיה באופן זהה - פרסום הודעה כי הנושא בבחינה וכי תצא הודעה מסודרת, שמירה על דממת אלחוט מצד הסגל השונה, בחינה של כל הדברים הרלוונטים לדרמה (תקנון\מיילים\תמונות וכו'), הבנת שורש הבעיה, ניסוח ופרסום התגובה הרשמית (עם קצת התייחסות והסבר נקודתי למי שמתקשה להבין אותה). בסופו של דבר, אף אחד ממקרי הדרמה האחרונים, ובכלל, לא מציבים אתגר אינטלקטואלי אדיר מימדים בפני אף אחד.

באופן כללי, בתשובה לשאלתך הכללית - לא.


עריכה: מתנצל על השגיאות המרובות, לכתוב דברים ארוכים על פלאפון זה לא רעיון טוב!

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

אני לא מתחפר בתגובות שלכם כי אני חושב שאתם מסתדרים מספיק טוב בעצמכם,
אבל אני כן רוצה לחדד נושא מאוד חשוב. המכתב הנ"ל:

כפי שמצויין בסופו נכתב ע"י (דובר אמא"י)
זו הייתה הפעם הראשונה בכנס הנוכחי שנתקלנו בבעיות עם הדוכנים העצמאים.

המכתב הבא שציטטתם פה:

הוא אכן מכתב שנוסח ע"י יו"ר אמא"י, אך יש לשים לב שמדובר בפעם השנייה שבוצעה פנייה לדוכנים
עצמאים אחרי שבפעם השנייה אלה יצרו פרובוקציות לקראת הכנס.

במידה וקראתם את המכתב הראשון הייתם רואים בבירור שבפעם השנייה שנוצרו בעיות בכלל לא היינו
חייבים להידבר עם הדוכנים העצמאים והיינו יכולים לעמוד במילה שלנו ופשוט לחסל את כל נושא
העצמאיים בכנס. אף על פי כן יו"ר אמא"י החליט כן להידבר איתם ולהרגיע את הרוחות בכדי שלא נצטרך
לעשות צעד שכזה.

מבלי להיכנס כרגע לשאלה האם הצעד הזה נכון או צודק או לא, יש להעמיד את הדברים על תיקונם,
זו הייתה הפנייה השנייה לדוכנים אחרי שאחת כבר בוצעה.

_________________

! NEVER LOSE YOUR HEAD

יבגני, אשמח לקבל התייחסותך גם לנושא זה.

ותקבלי, לא לדאוג.
אני קצת עסוק בלהצדיק את זה שבחרו בי לקדנציה הראשונה - שלא יקטרגו אותי גם על כך שאנ לא עושה כלום. (;

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

_________________
ICQ: 449385251

אני לא מבין איך הסוגייה הזאת קשורה למועמדות של יבגני להיבחר לקדנציה שנייה באמא"י.

במידה ולא היית נבחר גם לועד הקרוב, האם היית ממשיך לעבוד על הפרויקטים שעבדת עליהם במסגרת הועד הנוכחי (אגב, יש פרויקט נוסף שאתה עובד עליו כרגע חוץ מפרויקט הספרייה?) בתור פעיל בלבד?

התגובה הרשמית פורסמה בתאום מלא עם דובר הארגון (אחראי קשרי קהילה, אם לדייק) באופן הנ"ל מתוך דוחק זמן - הדרמה החלה להתגלגל בזמן שחלק ניכר מהועד וסגל הארגון (וגם כמה מחברי סגל הכנס) נכח באירוע ההשקה של מדור המנגה התל-אביבי, או שהיה עסוק בארגונו. כבר במהלך היום הזה העניינים הספיקו לצאת משליטה. גם כשפורסם כי תצא הודעה מסודרת, בכדי להרגיע את הרוחות באופן זמני ולתת זמן לבירור הסוגיות ולקריאת ההתכתבויות, טליה ואושיות נוספות המשיכו ללבות את האש והתעלמו מהבקשה הפשוטה וההגיונית למדי. בנקודת הזמן בה פרסמתי את ההודעה, בתאום יש לזכור, המהלך היה מוצדק מפאת דוחק הזמן ומפאת מצב העניינים; באותה נקודת זמן זה הפך כבר לעניין המחייב התייחסות ישירה וברורה - אם בגלל האיומים בעורכי דין, בפנייה למשטרה ואמירות בסגנון.

דווקא ייצוגיות כזו או אחרת הקיימת לכאורה לתפקיד היו"ר מאפשרת, ואף דורשת ממנו לתת את קולו במקרים יוצאי דופן שכאלו - ההשאווה לנשיא ארצות הברית יומרנית להחריד, אבל יש בה משהו.

העובדה כי הייתי מעורה יותר בפרטים ואני מכיר את שקרה בעבר בפירוש תרם לאופן החיובי יחסית בו נפתר הנושא ומנע תוצאה קשה יותר - מצב בו היינו ממשים את האמירה (לאחר הפנייה הראשונה שהזכיר ג'וני) ומוותרים לחלוטין על דוכנים עצמאיים. הבנתי כי שורש הבעייה לא רחב, כפי שנדמה למי שלא היה מעורה בפרטים, וכי ע"י טיפול נקודתי אפשר להציל את המצב מבחינת הרוב המכריע - אותו רוב אולי אשם בכך שהפך ברגע לעדר כבשים צייתניות במקום לשאול ולהתדיין בעצמם, ועוד עדר רועש למדי, אך זו לא סיבה להראות להם את הדלת.

דוגמת הרמטכ"ל אינה רלוונטית משום שלא מדובר כאן בסוגיה אישית שלי, או כזאת הקשורה אלי באופן אישי, אלא בסוגיה ארגונית כללית - בסוגיית ממשק ומערכת יחסים בין הארגון לבין גוף חיצוני.

לב הדרמה שהתרחשה נמצא בהגדרות כלליות וכוללניות, וללא דוגמה ספציפית ככל הניתן היה נוצר חוסר הבנה נוסף בין הצדדים (וזה אכן קרה שבוע לאחר מכן בנוגע לפריט אחר, אם לחפש הוכחה לצורך בדוגמאות ממוקדות) - הדוגמה שניתנה, נבחרה משום שהיא הייתה מוכרת לרוב הצדדים, ומכאן יכלה לשמש כגורם מקשר ומשותף, והיא ייצגה באופן ברור את מה שצריך היה לייצג; כל דבר מעבר לכך היא פרשנות יתר מיותרת. בנוגע לניסוח, איני רואה בעייה לאור הצורך בהעברת הנקודה באופן ברור.

זכותך לא להסכים לאופן בו בוצע המהלך, וזכותי לא להסכים כי לא היה מין הדיפלומטיה בעצם המהלך או שהיינו צריכים להקריב את עצנו על מזבח ה"דיפלומטקלי קורקנס".

לשם הגילוי הנאות אציין כי חורה לי שאת זורקת עצם ("אני יודעת דברים מאחורי הקלעים...") אך לא עושה עם כך דבר - קרי, לא מאשימה אותי במשהו קונקרטי ומגבה את ההאשמה בעובדות, אלא נותנת לרמיזות להתעופף להן. לי זה מרגיש כמו הכפשה-לייט, אבל יכול להיות שזה סתם Sensitive old me.

לאור האמור, ארשה לעצמי לשאול אותך באיזו חריגה מסמכות מדובר, מעבר כמובן לחריגה מהאופן שבו את תופסת את תפקיד היו"ר? גרשיים סביב צמד המילים הללו הם עלה תאנה קטן מכדי שיהיה ניתן באמת להסתתר מאחוריו. הדין זהה עם ה"נדמה" לפני "עשית את זה כי זה אישי".

התשובה שלי הייתה נחרצת מספיק בהתחשב בכך שאני מרשה לעצמי להטיל ספק בכך שזו הייתה הכוונה המקורית של השאלה, ולו רק בגלל הניסוח שלה (אולי צריך ניסוח דיפלומטי יותר בפעם הבאה?)

פעולה מתוך תחושת שליחות, נאמנות למטרה, אחריות אישית ומוסר עבודה אינה מנוגדת לעבודה "לפי הספר". אלו דברים היכולים להתקיים במקביל, ולתחושתי זה אכן מה שהתקיים. בעיות? אני מניח ששרפתי לג'וני יותר מפיוז אחד לאורך השנה מכך שישבתי לו על הוריד בנוגע לסוגיה שתפסתי ככקריטית, אבל כולי תקווה כי מבחינתו זו הייתה בעייה נקודתית והוא יסלח לי על כך.

עתה לעניין היו"ריות - יו"ר נבחר מתוך הועד הנבחר, ע"י הועד הנבחר, לפי הנוהל הקיים כיום. בנוגע לעניין ההיבחרות ה"אוטומטית", קיימת כוונה להציג בפני האסיפה הקרובה הצעה לתיקון תקנוני - במקרה של 5 מתמודדים, על מתמודד לצבור לפחות 50% מהקולות בכדי להיבחר לועד.

עד כאן ענייני המנהלה, עתה לשאלתך -
אני חייב לציין כי היא הצליחה להעלות חיוך על פני, ולו רק בגלל שהיא מהווה הוכחה לדיסוננס הרציני בין האופן בו נתפס הועד בכלל, והיו"ר בפרט, לבין המציאות.
יכולותיי המתוקננות, ומכאן המעשיות, הנוספות הסתכמו בנקודות הבאות:
1) להיות הקול המכריע במקרה של תיקו בהצבעת הועד.
2) להיות נציג הועד בישיבת החודשיות של האגודה למד"ב.
3) דאגה לארגון וקיום הישיבה החודשית.

כל דבר נוסף היה בגדר "פינוק" מצד שאר חברי הועד - אם זה היכולת לתת הוראה מחייבת לחבר ועד, לבצע במקרה חריג שינוי בקביעה של חבר ועד בתחום טיפולו או כל דבר בסגנון. מבחינה מעשית, פנים ארגונית, מעמדי היה זהה לזה של שאר חברי הועד, גם אם נטו לסנג'ר אותו לדברים רשמיים, מעצם היותי דמות ייצוגית (חה!).
אם הדבר השתקף החוצה באופן שונה, זה רק בגלל הקיצור ה"מרשים" - יו"ר - או אולי בגלל האופן הרשמי והרציני בו שאפתי להתנהל.

אף דבר שעשיתי בשנה החולפת, הקשור במימוש מטרות הארגון ומימוש היעדים שהצבתי לעצמי (ובתקווה) ובגללם נבחרתי, לא דרשו באופן מוחלט את היותי יו"ר. אני מאמין שהדבר הוסיף מבחינת קלות העבודה מול גורמי חוץ (שגם מתלהבים מהקיצור 'יו"ר') ומול גורמים בקהילה. מה יקרה אם יקום חבר ועד אשר ישכנע את שאר הועד כי הוא ראוי ממני לתפקיד? קודם כל ארשה לעצמי לשמוח קצת על כך שיתפנה לי עוד ערב בחודש (ישיבת ועד מד"ב) ואז אתחיל לעבוד קצת אחרת בפרויקטים בהם אני מטפל ובנושאים אותם אני מקדם - הם צריכים זוג ידיים עובדות, קודם כל. למי שמשאיל מנגה בבאר שבע (למשל) לא אכפת אם אני יו"ר או "סתם" חבר ועד ולכן גם לי לא אכפת בסופו של יום.

אני עובד, במשרה מלאה, זה מספר שנים בתחום הטכנולוגי, כשמעלי יושבים ראשי צוותים, מנהלים ומנהלים בכירים המכוונים את עבודתי ומנחים את צעדי ברמה היומית - נדמה לי כי עברתי את השלב בחיים בו יש לי, או אף אמורה להיות לי, בעייה עם קבלת מרות מאנשים אחרים בסוגיות מקצועיות.

____________

suppi - אם בנקודת הזמן הזאת השאלה הזאת לא הפכה לרטורית, לאור מה שעולה מדברי וממעשי גם טרם הקדנציה הנוכחית בועד אמא"י, אענה בקצרה ובבירור - כן, משום שהתמודדתי לועד כדי קודם כל לעשות ולקדם, עשיתי זאת לפני שהייתי בארגון ואעשה זאת אחרי. מעבר לפרויקט "הספרייה", אני מטפל במועדון הקריאה של אמא"י (ובעוד כמה דברים שעדיין לא הבשילו).

_________________
- בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו, ביפן ובעולם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

סלח לי שאני שואל את זה פה, אבל מה קורה במידה ומועמד לא מקבל 50% מהקולות? האם הועד מתפקד בחוסר? בחירות נוספות על מספר מקומות מצומצם?
ולמצב מטופש לחלוטין שכנראה לעולם לא יקרה - מה קורה אם רק אחד מהמועמדים או אף אחד בכלל לא מקבל 50% מהקולות?

הגבנו על כך בפורום שאלות ותשובות.

בכדי להיבחר מועמד חייב לקבל רוב על המועמדים האחרים ועל הנמנעים,
כלומר במקרה של 5 מתמודדים בלבד כל מועמד חייב לקבל את קולם של
יותר מ50% מבעלי זכות ההצבעה המשתתפים באסיפה.

כעיקרון - עם ישנם מועמדים שלא הגיעו למצב הנ"ל הועד מתפקד כחסר
ורשאי לבחור ממלאי מקום.

אבל!
וזה אבל גדול.
ישנו צורך לבדוק את התוקף החוקי של קיום בחירות במצב הנ"ל, כמו שאמרנו
במידה והיום לא יתווספו מועמדים חדשים הנושא ייבדק ע"י ועדת הביקורת של האגודה.

_________________

! NEVER LOSE YOUR HEAD